קל לא נמצא.

— הִפע', הִשְׁתִין, במקרא רק בינ' בצרוף מַשְׁתִין בקיר, — בכנוי לתינוק, לילד קטן שאינו יודע נקיון1: כה יעשה אלהים וכו' אם אשאיר מכל אשר לו מַשְׁתִּין בקיר (ש"א כה כב, וכעין זה שם שם לד). והכרתי וכו' מַשְׁתִּין בקיר עצור ועזוב בישראל (מ"א יד י, וכעין זה שם כא כא, מ"ב ט ח). — ובתו"מ, בכל צורות הפעל, pissen; uriner; to urinate: לא יעמד אדם (בשבת) ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד (ערוב' י ה). ד"א אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת אלילים שלך  ערום ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה (ע"ז ג ד). ג' דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן, המשתין מים בפני מטתו ערום וכו' (שבת סב:). שאלו תלמידיו את ר' זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפלה וכו' (מגי' כז:). משתינין מים בפני רבים ואין שותים מים בפני רבים ומעשה באחד שביקש להשתין מים ולא השתין ונמצא כריסו צבה (בכור' מד:). — ואמר המשורר: והכסף באזלו מכלי איש אזי לא תאמין אשתו לקולו, ויהיה בין בני אדם בשפלותו עדי עליו יהי משתין חתולו (רש"ט פלקירא, המבקש, יז).

— הָפע', °הָשְׁתַּן, — נוזל שהשתינו אותו: הרע שבשתני החולים כלם הוא הרקיק וכו' ולמטה ממנו וכו' אותו שיושתן רקיק וזך ואחר צאתו מעט יתעצר וכו' שהמשובח שבשתני החולים כשיושתן וכבר נראו בו השמרים המשובחים ויקרא זה הראשון וכו' (פרקי משה לרמב"ם ה, יא:). ואמנם השתנים העבים הנה יושתנו אם בסבת נקוי וכו' (קאנון ג ט ב יג). וראוי שיוקח השתן וכו' ולא תכף שיושתן אלא אחר שינוח באשישה וכו' ולא יושתן באשישה שלא רוחצה (שם א ב ג ב).

— נִפע',°נִשְׁתַּן, — כמו הָפע': והשתן אשר יראה בו בחוטים מעורבים קצתם בקצתם יורה שנשתן מיד אחר המשגל (קאנון א ב ג ב).