1, קל לא נמצא.

— נִפע', נִקְלָה, נִקְלֶה,— נִקְלָה האדם, נגרם לו קלון, נתבזה: ארבעים יכנו לא יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה וְנִקְלָה אחיך לעיניך (דבר' כה ג). — והכבוד: וְנִקְלָה כבוד מואב בכל ההמון הרב (ישע' יו יד). ובינ' נִקְלֶה, בָּזוּי, שפל, חסר ערך: ואנכי איש רש וְנִקְלֶה (ש"א יח כג). ירהבו הנער בזקן וְהַנִּקְלֶה בנכבד (ישע' ג ה). כי כסלי מלאו נִקְלֶה2 ואין מתם בבשרי (תהל' לח ח). טוב נִקְלֶה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם (משלי יב ח). — ואמר בן סירא: זרע נקלה עובר מצוה (ב"ס גני' י יט). נכבד בעשרו איככה ונקלה בעיניו3 איככה (שם שם לא). — ובסהמ"א: כפתוהו ורץ מבית דין פטור, מ"ט ונקלה והא נקלה (שמואל, ילק' שמע' דבר' תתקלז). האדון נכבד והעבד נקלה, הגבירה נכבדת והשפחה נקלית (רש"י, ישע' כד ב). שאם ישבחוהו על טובה שעשה ובז למשבחו עליה ותהיה נקלה בנפשו וקטנה בעיניו (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ז). — ואמר המשורר: עד ירהבו נקלים בנכבדיהם חנם וגם ילעג לשב עולל (רמב"ע, תרשיש ח, 74).

— הִפע', מַקְלֶה, — הִקְלָה את פלוני, בזה אותו, לא כבדו: ארור מַקְלֶה אביו ואמו (דבר' כז יו). — ואמר בן סירא: כבוד איש כבוד אביו ומרבה חטא מקלה אמו (ב"ס גני' ג יא). כי מזיד בוזה אביו ומכעיס בוראו מקלה אמו (שם שם יו). מרשיע נפשו מי יצדיקנו ומי יכבד מקלה נפשו (שם י כט). — ובסהמ"א: שתה גם אתה כאותן שהיית מקלה אותם, והערל והתערל והתגנה (רש"י, שבת קמט:, ד"ה חדא). וכשתעשה לאלהים מעשה, יגדילוהו וינשאהו בעניך וישיאך להתגאות בו ויקלה אנשי דורך אצלך (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). שאם אמר פלוני הקלני או הקלה הדיין או לא רצה לבא לדין משמתין אותו על פיו (רמב"ם סנהדרין כה ה). שמו לי עלילות ויבקשו את נפשי להקלות וליחמנה במקלות (עמנו' מחב יד, 107). — ואמר המשורר" יקלל דור מכבד את נקליו בלי צדק ומקלה את גביריו (הוא, יריבי', שם רטז).

— פִע', *קִלָּה, קילה4, — נתלכלך בעשיית צרכים: אומדין אותו אפילו חמישים (מכות) ואפילו מאה, לפיכך אם קילה5 באחד מהן מלקין אותו, אמדוהו שאם ילקה וקילה6 הוא7 מלקין אותו, שאם יוצא מבית הדין קילה5 הוא7 מלקין אותו, קילה5 עד שלא לקה מלקין אותו וכו' אם משלקה וקילה5 אין מלקין אותו, ובמה היא קללתו8 אחד האיש ואחד האשה בריעי, דברי ר' מאיר , רב יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים (תוספת' מכות ה יד). קלה בין בראשונה בין בשניה פוטרין אותו (בבלי, שם כג.).  אמדוהו לכשילקה קלה9 פוטרין אותו, לכשיצא מב"ד קלה9 מלקין אותו, ולא עוד אלא אפי' קלה בתחילה מלקין אותו (ת"ר, שם שם).