* 1, ת"ז, — מְחֻבָּר, מְעֹרֶה, zusammengewachsen; joint; grown together: בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש ושרגליו קלוטות כשל חמור והשחול והכסול (בכורות ו ז). פרסתו רחבה כשל אווז, אצבעותיו מורכבות זו על זו או קלוטות עד הפרק בשר (שם ז ו). היתה רגלה (של העגלה) קלוטה כשל חמור מה את עבד לה (ירוש' סוטה ט ה). בראת שור פרסותיו סדוקות, בראת חמור פרסותיו קלוטות וכו' מי מעכב על ידך (רבא, ב"ב עז.). הא פרסותיה סדוקות והא פרסותיה קלוטות (בכורות ו.). חיה מתעברת מבהמה, וא"ר ירמיה דאיעבר מקלוט בן פרה2 (שם ז.) לקלוט במעי פרה ואליבא דר' שמעון דאמר ר' שמעון קלוט בן פרה אסור (חול' סח:).— ובסהמ"א: אם היתה ידו או רגלו קלוטה כשל חמור וזהו קלוט האמור בתורה (רמב"ם, איסורי המזבח ב ה). — ובמשמ' בעל חי עָקָר שאינו מזריע זרע: זרעיך כקלוט3 וכפרדה דלא פרה (שבת סז.).