קֹפֶל

°, ש"ז, — סְגֹר, מנעול1,;Verschluss; serrure; lock: מלחשי לחש אשר יוציאו את הנחשים מן חוריהם ויסגרו מסגרות קופל בלחש (ר"י הדסי, האשכל שעו לט)2.



1 [ע"פ הארמ' והסור' קופלא, ערב' קֻפְל قفل.]

2 [קופלא, קופלה, מ"ר קופלאות, קופליות במשמ' קשור היא הרומ' copula, עי' קרויס, Lehnw., 517.

חיפוש במילון: