פ"י, קָפְצָה, תִּקְפֹּץ, יִקְפְּצוּ, — א) קבץ וסגר, zusammenschliessen; joindre; to join tightly, קָפַץ את ידו, קָמַץ וסגר אותה, ובהשאלה, לא פתח אותה להלוות או לתת נדבה לאביון1: לא תאמץ את לבבך ולא תִקְפֹּץ את ידך מאחיך האביון כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו דבר' יה ז-ח. — וקָפַץ את פיו, סגרו ולא דִבֵּר, מפחד או תמהון: כן יזה גוים רבים עליו יִקְפְּצוּ מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו ישע' נב יה. — ובהשאלה, קפצה העַוְלָה את פיה, חדלה: יראו שרים וישמחו וכל עולה קָפְצָה פיה תהל' קז מב. ותהי לדל תקוה ועלתה קָפְצָה פיה איו' ה יו. — וקָפַץ את רחמיו, אסף כאלו את מעיו לבל יכמרו ויהמו, היה אכזרי: השכח חנות אל אם קָפַץ באף רחמיו סלה תהל' עז י. — ובינ' פָעוּ', *קָפוּץ, יד קְפוּצָה, שקפצו אותה, ואמר בן סירא: אל תהי ידך מושטת לקחת ובעת השב קפוצה2 ב"ס גני' ד לא. — ובתו"מ: שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד וכו' וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל פסח' ז יג. חרש רומז ונרמז, בן בתירא אומר קופץ3 ונקפץ במטלטלים גיט' ה ז. נתנה שערה בפיה, קפצה ידיה, קרצה שפתותיה, כאלו לא טבלה מקוא' ח ה. כשהשמש עומד ללעוס קופץ את פיו ולועס עד שמגיע אצל חבורתו ובולע תוספת' פסח' ו יא. יש בן אדם שהוא פושט את ידו וחוזר וקופצה ספרי דבר' קטז. שמא אמר כל הבא לקפוץ קופץ4 ת"ל מה יקר חסדך אלהים סוכ' מט:. משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות סוט' מז:. היונה הזו בשעה שהיא פורחת ויגיעה קופצת בא' מאגפיה5 ופורחת בא' מאגפיה ר' עזריה בשם ר' יודן, מד"ר בראש' לט. מדת בשר ודם כל זמן שהספוג בידו פותח ידו אין טיפה יורד, קפץ ידו הוא מוריד מים שם שמות כה. כשאדם בא לעולם ידיו הן קפוצות וכו' וכשהוא נפטר מן העולם ידיו הן פשוטות ר' מאיר, שם קהל', כאשר יצא. עומד ונוטע מעדר ומנכש מזמר טורח ומשקה ורואה פירות נטיעותיו שהן מבכירות וקופץ ידו ואינו טועם מהם תנחו' בובר, שמיני יג. אמר לו משה אהרן אחי, עלה בזה המטה ועלה, פשוט ידיך ופשט, קפוץ עיניך וקפץ, סתום פיך וכן עשה, ובאותה שעה יצאה נשמתו שם חקת, הוספה ב. — ובתפלה: ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים ליעלוזו וחסידים ברינה יגילו ועולתה תקפץ פיה וכל הרשעה כלה כעשן תכלה ובכן צדיקים, תפלת ר"ה ויוה"כ. — ובסהמ"א: ואם בשעה שנשתמדה קפצה ידה על כלום מנכסי בעלה וכו' גובה הבעל תחלה מן אותן הקרקעות רב האי גאון, אוצה"ג כתוב', תשובות, 356. לשואל בעד קופצים יד ועוזבים יגיעם ללצים וחילם לזדים, עניתיו וכו' משה דרעי, לקו"ק, כב. הממשכן את חבירו הוא ממשכן אותו לאחת משלש עילות, אחת מהן שמא יעני ולא תשיג ידו, והשנית שמא יקפוץ ידו על מה שיש לו אצלו ולא יוכל להפרע ממנו וכו' ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ו. נראה דאם היתה ידה פתוחה בשעה שנתן גט לידה ונשארה המשיחה בידו וקפצה ידה בחוזק שאם מושך המשיחה לא יוכל להביאו אצלו שאינה מגורשת, שהרי כשנתן בידה קודם שקפצה ידה היה יכול להביאו אצלו תוס' ב"מ ז., אם יכול. הקופץ ידו הוא בליעל ורע עין רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 15. ידיך ששמרת מן הגזל מה יעשו לך כל בני עולה, ידיך שלא קפצת מן הצדקה מה יעשו לך כל בני כסף וזהב מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 431. ועולתה תקפוץ ידי ראש"ים כיסוי הד"ם בעפר הקמצנות חיד"א, מעגל טוב, 17. — ואמר הפיטן: ובל תאמץ יד ותקפוץ איברות רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, רד. יד קפצו מעני ודל ועובר ארח מעליהם חדל משה בר קלונימוס, מה מועיל קרוב' אחרון פסח. — ואמר המשורר: ותעלה שמש עלי חוג היקר לקפץ ידי אפל אשר יפאנו רמב"ע, על אף משנאינו, ברודי, כא. אשר יקפוץ ימינו יאסוף הון ויהיה לו ביום צרה לעזרה ר"י חריזי, תחכ' מב, 327. כשיקצוף האל על הקהלה יתן העשר לנבלים ולקופצי ידיהם, וכשיאהב אותם יתן העשר לנדיבים ולטובים אשר בהם שם מד, 337. קצתם קופצים ידם בהונם לכל שואל, ויש מהם נדיבים שם מו, 369. ולו נגעה ימין כל קופצי יד וכל כילי בידך הנדיבה, אזי שבו בני דורך נדיבים ולא נשאר אנוש כילי בצובה שם נ, 395. כי עפרה יד חשקה תקפוץ ואיש חשקה תרע עינה עמנו', מחב' ד, 32. — ב) *קָפַץ במשמ' קָפַץ את רגליו6, דלג, רקד, springen; sauter; to spring: הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם ב"ק ב ג. מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה ב"ב ב ה. קפץאחד מן (הכבשים) המנויין לתוכן, הרי אלו פטורים בכורות ט ז. אלו לא מביאין (את הטמאה) ולא חוצצין, הזרעים והירקות וכו' והדולג ממקום למקום והקופץ ממקום ןמקום והעוף הפורח וכו' אהל' ח ה. עד שנעץ החזיר וקפץ מארץ ישראל ארבעים פרסה ר' לוי, ירוש' תענ' ד ח. קפץ (תלינו של רבי חנינא בן תרדיון) לתוך האור ע"ז יח.. בן שתיים ושלש דומה לחזיר שפושט ידו בביבין, בן עשר קופץ כגדי וכו' ר"ש בן אלעזר, מד"ר קהל', הבל הבלים. אותה קפיצה שקפצת כאיל על אבותי בים והושעת כן תקפוץ עלי היום ותפלטני ר' יוחנן, מדר' קהל' כב. — וקפצה האֵש, התרוממה במהירות והתקדמה: אימתי (פטור) בזמן שקפצה אבל אם מצפצפת ומהלכת אפילו עד מיל הרי זה חייב מכי' מסכ' דנזיקין, יד. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה ירוש' ב"ק ו ו. אימתי, בזמן שקפץ, אבל היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב שם שם. — והשרביט: מצינו שהאריך השרביט שתים ושלשים אמה, והנס האחרון גדול מן הראשון, כל שעה שהיתה (אסתר) נכנסת היה השרביט קופץ7 ר' תחליפא, מדר' תהל' כב. — ובהשאלה, במשמ' קפץ לדבר פלוני, רדף את הדבר, השתדל להשיגו: האיך קפץ פלוני לכהונה שלא נטל חלקו מימיו ושלא נשא כפיו מימיו תוספת' כתוב' ב ג. קנס קנסו להן שלא יהו קופצין לגיתות ולגרנות ר' יוחנן, ירוש' פאה א ו. שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות שם נדר' ו יב. איני קופץ אלא למה שאמר לי זקיני שאמר לי אם ראית חלומות קשים קפוץ לג' דברים ואת ניצול ואילו הן לתפילה ולצדקה ולתשובה שם סנה' י יב. — ועל פלוני, על אשה לשאת אותה: מה טעם אמרו קטנה בת ישראל אוכלת בתרומה, מפני שיהו הכל קופצין עליה לישא אותה מפני חינה ר' יוחנן, שם גיט' ה ה. ומעשה נמי באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה כתוב' כב.. — ובלי השלמה, קָפַץ במשמ' נחפז, מהר, הזדרז: לא כל הקופץ משתבח אלא בנותן את הטעם ר' עקיבא, תוספת' זבי' א ה. שההדיוט קופץ בראש מגי' יב:. כל מקום שאתה מוצא ישיבה השטן קופץ ר' יצחק, מד"ר בראש' לח. — קָפַץ לאמר, לעשות, קָפַץ ואמר, ועשה, הזדרז לאמר, לעשות: שתק ר' טרפון וקפץ ר' עקיבא א"ל בני כך אני דורש וכו' ספרי במד' קיח. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר ירוש' יבמ' טו ג. ביקשו לנדותו (את פנחס) אילולי שקפצה עליו רוח הקדש ואמרה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ר' יודה בר פזי, שם סנה' ט יא. נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך, קפץ וברך על הפרגיות ברכ' לט.. זר ששימש בשבת, ר' חייא אומר חייב שתיים, בר קפרא אומר אינו חייב אלא אחת, קפץ ר' חייא ונשבע העבודה כך שמעתי מרבי שתים, קפץ בר קפרא ונשבע העבודה כך שמעתי מרבי אחת יבמ' לב:. מפני מה התקינו כתובת בנין דיכרין, כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, כתוב' נב:. בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה ר' שמעון בן יוחאי, נדה לא:. אמר הקדוש ברוך הוא נחש זה רשע בעל תשובות ואם אומר אני לו עכשיו הוא אומר לי וכו' אלא קפץ עליו ופסק לו את דינו מד"ר בראש' כ. וכשהוא שואל הלכה שואל ביראה ולא יקפוץ להשיב ולא יהא נכנס בתוך דבריו שם במד' טו. קפץ קרח ואמר למשה וכו' שם שם יה. עד שאתם עוסקין בטיט ולבנים קפצתי וגאלתי אתכם שם שה"ש, אתי מלבנון. באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה וכו' שם איכ', פתיח', ר' יוחנן. באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד אמרה לפניו וכו' שם שם, ולא זכר הדום רגליו. — וקָפַץ במעשה, כמו קָפַץ לעשות: מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה שם אסתר, ויאמר ממוכן. — קָפַץ לתוך דברי חברו, נכנס לתוך דבריו: לא יהא קופץ לתוך דבריהם עד שישב וידע באיזה ענין הן עסוקין תוספת' סנה' ז י. — ועל דבר דומם, קָפְצָה ירֻשה ונחלה על פלוני, נזדמנה לו, וקָפְצָה מלפניו, נטלה ממנו, לא הגיעה לו: בני השנייה קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמן ר' עקיבא, ירוש' כתוב' י א. כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה הוא, בבלי שם צ:. — ובמשמ' בא פתאֹם, החלי, הרעב, היצר, הזקנה וכדו': באותה שעה קפצה פורענות על נדב ואביהוא ספרא ויס, שמיני מס' דמילואים. מה בין מסוכן ומה בין חולה, חולה כדרך הארץ, ומסוכן כל שקפץ עליו החולי במקור נדפס 'החולה', דרך הארץ הקרובין נכנסין אצלו מיד ורחוקין לאחר ג' ימים, ואם קפץ עליו החולי אילו ואילו נכנסין אצלו מיד ירוש' גיט' ו ו. וכל השטוף בזמה זקנה קופצת עליו רבא, שבת קנב.. זקנה קפצה עליו (על שמואל הנביא) ר' יוחנן, תענ' ה:. כיון שיצא (אברהם) קפץ עליו רעבון, ולא תגר ולא הקפיד ר' חנין דציפורין, מד"ר בראש' מ. מיד קפץ הדיבור על משה והורהו מה לעשות שם במד' ד. יגדל (הנזיר) שערו שיתנבל ויצטער כדי שלא יהא יצר הרע קופץ עליו ר' יוסי, שם שם י. והיה רואה משה את גבורתו (של עוג) ומתירא, מיד קפץ עליו הדבר ואמ' ליה אל תירא אותו דברים רבה, ליברמן, 27. — קָפַץ ועשה, במשמ' עשה לסרוגין, פעם אחת עשה ואח"כ לא עשה ושוב עשה ואח"כ לא עשה ושוב עשה וכו': קפצה וראתה (דם נדה) קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת רב הונא, נדה יא.. — ובסהמ"א: באותה שעה קפצה מטה אהרן ואספה את כל התנינים ועשתה אותן חבילות חבילות ובלעה אותן מדה"ג שמות ז י-יב, הופמן 61. וכיון שגמר משה בלבו ואמר לא אוסיף עוד ראות פניך מיד קפץ עליו הדבור בתוך פלטין של פרעה שם י כח, 85. הבחורים עושים צורה כהמן ותולין אותה על גגותיהן ארבעה חמשה ימים וביום הפורים עוסין מדורה שלאש ומטילין לתוכה את הצורה ההיא ועומדין הבחורים סביבה ושוחקין ומזמרים, ויש להם טבעת תלויה בתוך האש שנוטלין וקופצין מצד האש לצד האש הזה, אותה טבעת נקראת משירתא ותקפיצה וכן נמי הטבעת שתולין אותה בחמור ובסוס שהרכב מניח בה את רגלו האחת וקופץ באחרת ועולה על גבי בהמה נקראת משירתא וכו' שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 3. בת לאה ולא בת יעקב, אלא מפני שקפצה והעזה פניה ויצאה לקראתו של יעקב וכו' בראשית רבתי, אלבק, 168. ביקש לעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף8 רש"י, בראש' לז ב. שהאלמנה קפצה להשבע וראו שדעתה וכל רצונה על השבועה תשו' רמב"ם שיד, פרימן, 280. ואם ראו שהיא קופצת לדור ונרתעת מן השבועה משביעין אותה מחוץ לבית דין שם שם, 282. ולא יהרוס ויקפוץ עצמו להשיב על דברי וכו' ר"ש א"ת, פתיח' רמב"ם למו"נ. תלה אותו (את הדין) וכו' בגדול ממך ואל תקפוץ אתה לבדך להורות הוראה ר"י עקנין, ספר המוסר א טז. מכל דבר שהאור מסכסך בו פי' שאינו נאחז אלא בסרך סביביו והשלהבת קופצת ודולגת טואו"ח רסד. שאדם חפץ בכבוד בנותיו שתהיינה מלובשות בכבוד כדי שיהיו להן קופצין טוחו"מ רמז. אבל אם קפץ עליו החולי אפילו כל צואתו סתמא מחמת מיתה שם רנ. עשרה דברים ממעטין כח בני אדם ואלו הן, אימה וכו' וההורג את הנחש והקופץ את הנהר וכו' מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 490. להיותה (התרומה) נערכת אצל הכהנים עד שיהו קופצים עליה בחבה המאירי ליומא ב, כב:. שיזהר המעיין בפרק מפרקי ספר זה אי זה מחבר שלא יקפוץ להשיב על דבריו עד שידע דרכי הלמוד הנעשים בספר ההוא ר"י אלבו, עקרים, הערה בראש מאמר ב. והנה מאחר שקפצה עלי הזקנה ואני איש זקן וכבד מאד וכו' ר"א בחור, בסוף המתורגמן, קפה. — ואמר הפיטן: בלי נאמן בקום עדים בחפץ וזה נשבע בפקדונו וקופץ רה"ג, שערי שבועות, קבוצת קונטרסים, לה. — °קָפַץ היין, מהר להחמיץ: ואפילו היין בזמן שממהר אישיו9 להחמיץ אומרין לו קפץ ובלשון ארמי אומרין משל10 חמרא אעפ"י דגמרי שאור שו"ת הגאו' מן הגני', גינצבורג, 3. — ג) *פ"ע במשמ' נִתְכַּוֵּץ ונצטמצם, קָפְצָה הארץ, נתקצרה, עד שאפשר היה לעברה בזמן קצר מאד11: קפצה לה ארץ ישראל ר' חנינה, ירוש' תענ' ד ח. שלשה קפצה להם הארץ, אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה ת"ר, סנה' צה.. שקפצה הארץ לפניו (לפני אליעזר) מד"ר בראש' ס. — ובסהמ"א: וכתב בטלפי הסוס אותיות בעבור הליכתו בנחץ להיות, והזכיר השם בנחיצה והארץ לפניו קפצה מגילת אחימעץ, קלאר, כח.
— נִפע', יִקָּפְּצוּן, נִקְפַּץ פי האדם, קָפַץ את פיו ונשתתק: רמו מעט ואיננו והמכו ככל יִקָּפְּצוּן12 וכראש שבלת ימלו איו' כד כד. — *ובמשמ' שדברו אליו בקפיצת פה, ברמיזה: חרש רומז ונרמז, בן בתירא אומר קופץ ונקפץ במטלטלים גיט' ה ז. — °וכמו קל במשמ' ג) נִקְפְּצָה הארץ ונתכוצה: רצה הקב"ה לגמול חסד עם יצחק ושלח מלאך לפני אליעזר עבד אברהם ונקפצה לו הדרך ובא בשלש שעות העבד לחרן וכו' ובשביל שלא יתייחד העבד עם רבקה בלילה ונקפצה הארץ לפניו ובג' שעות בא לחברון לעת תפלת המנחה פדר"א טז. — °וכמו קל במשמ' ב), דלג, רקד: נדעכו, נקפצו ממקומם רש"י, איו' ו יז. כשאר כל הנקפצים ונמלטים בעת קציר ובציר ומסיק שנקפצים יחד כן תמו כרגע הוא, שם כד כד. ענין נתור וקפיצה וכו' כי השלהבת נדחה ונקפץ13 מן הפתילה מצודת ציון, משלי כ כ. — ואמר המשורר: יקפצו ינפצו ימצצו ימאסו ינתסו יתרו רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי, 15.
— פִע', מְקַפֵּץ, — א) קִפֵּץ האדם וכדו', דלג ורקד, כמו קל במשמ' ב): קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מְקַפֵּץ על הגבעות שה"ש ב ח. — ובתו"מ: בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכין להן מקפצין14 אפילו על ראשי העם תוספת' סנה' ז ח. והיו מלאכי השרת מקפצין לפניהן כבני חופה שמיחין לפני חתן ירוש' חגי' ב א. עגלים וסייחין המקפצין15 אין להן חזקה ר' ינאי, שם קידוש' ד ב. מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך, מקפץ ועולה רב אבא בר כהנא, מד"ר בראש' יט. זה משה שהיה מקפץ כארי במתן תורה תנחו' ואתחנן ב. למנצח למי שמקפץ16 כאיל ומאיר לעולם בשעת חשיכה מדר' תהל' כב. מדלג (הקב"ה) על הקצים ומקפץ על החשבונות והעיבורים פסיק' רב', החודש, ע:. — ב) *גרם לאחר שיקפץ, קִפֵּץ לאדם את הזקנה, הביא אותה על האדם בפתע: גדולה זקנה שאם זקנים הם (ראשי העם) חביבים הם, ואם נערים הם הקב"ה מקפץ להם את הזקנה ר' יוסי בר חלפתא, תנחו' שמיני יא. — ג) *במשמ' כִּוֵּץ וצמצם: והלא את מוצא שהלכו מן הדרום לצפון מ' יום, ומ' יום היו (המרגלים) מהלכין את כולם, אלא שגלוי היה לפני הקדוש ברוך הוא שהן באין ואומרין לשון הרע על הארץ ונגזר על אותו הדור שנים של צרה יום לשנה יום לשנה, וקיפץ הקדוש ברוך הוא לפניהם את הדרך מד"ר במד' טז. — ואמר הפיטן: ממקומו ראה צדקת עמרם וקיפץ חשבון ינאי, בתום וצדק, קרוב' שמות, זולאי, עח.
— הִפע', *הִקְפִּיץ, — הִרְקִיד, גרם לאחר שיְקַּפֵּץ וידלג: משל לאחד ששמר את אגינו שבולת נהר והקפיץ גם בנו עמו מד"ר בראש' נו. — ואת המדה: אין החנוני רשאי לא להרתיח את המדה ולא להקפיצה ולא להטותה על צדה17 תוספת' ב"ב ה ה. — והִקְפִּיץ זקנה על האדם, הביא עליו זקנה פתאם: אמר הקב"ה אקפיץ עליו זקנה תענ' ה:. — ואמר הפיטן: תקפיצם לקיצפת קודחת, תירטם לריצות רפש ינאי, תאמילם, קרוב' לימים נוראים, זולאי, שלט.
— הִתפ', °הִתְקַפֵּץ, — התחיל לִקְפֹּץ: אלסריק היא אבן לבנה והיא בחוף ים הודו ויועיל ללובן העין ואם תשים אותו בכלי חומץ חזק יתקפץ18 האבן ותדלג בתוך הכלי שער השמים לאבי הרלב"ג ב ג
1 ַ [עי' גם בערך קָבַץ, קָבַץ על יד במשמ' זו.]
2 [עי' קָפַד הערה 7.]
3 [קופץ את פיו לסימן ורמז.]
4 [אמנם רש"י פרש כאן מלשון קפץ לעשות דבר בזריזות, אבל נוסח אחר לקמוץ וקומץ (והזהיר, ויקר' לו, בראשית רבתי, אלבק, 121) מוכיח שהכונה לקפיצת יד, ועי' קָמַץ הערה 1.]
5 [בהוצ' תיאודור: קופצת אחד מאגפיה.]
6 [גם כאן עקר משמ' הפעל היא קבץ שתי רגליו יחד לשם דלוג, ואלה דברי חז"ל: קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת, ריקוד עוקר אחת ומניח אחת ירוש' ביצ' ה ב. ועי' פרוש הרמב"ם למשנה אהל' ח ה.]
7 [ובבלי מגי' ט:: שמתח (המלאך) את השרביט.]
8 [במד"ר בראש' פד: ניזדווג לו שטנו של יוסף, בא עליו רוגזו של יוסף.]
9 [אשישיו?]
10 [ב"ב צו:]
11 [רש"י חול' צא:, ד"ה קפצה: לשון לא תקפוץ את ידך, נתקצרה ונתקמצה לו, ע"כ, ועי' נִפע' ופִע'.]
12 [הכונה: רֹמו אך מעט למעלה, ואין הרשע, או וְהִמַּכּוּ (כלו' הנמיכו עצמכם) ככל (כלו' ככל שהוא, מקצת, בהקבלה אל מעט), ויקפצו פיהם של הרשעים; ועי' בפרושו של טורטשינר לפסוק.]
13 בנטיה טבעית להשואה עם נדחה.
14 [השוה: מי שצריך לו עם קודש יפסע על ראשי עם קודש וכו' יבמ' קה..]
15 [במקום אחר (ירוש' ב"ב ג א) בשפ ר' יוחנן: המקפצין ממקום למקום.]
16 [בילקוט בטעות: למי שהוא קומץ כאיל צ"ל קופץ כאיל (הערת בובר) וגם כאן במדר' תהל' להלן: למי שקופץ כאיל ומאיר להם מתוך החשך.]
17 [כנראה הכונה: אין החנוני רשאי להטות את כלי המדידה לא לאחור (להרתיע, כך בדפוס' ונכון) לא לפנים (להקפיץ) ולא לצד, שמא ישפך.]
18 [ואולי צ"ל ותקפץ.]