* 1, ממנו °הִתְקַפְּלוּת, *קִפּוּל, *קָפַל, °קֹפֶל.
1 [שרש זה, אף אם נניח שבעקרו אחד הוא, במשמעויותיו ובשמושיו מקורות שונים לו. במשמ' כפל וקמט אינו אלא מבטא נחצי של כפל שבמקרא, שאינו מתֻרגם בארמ' ובסור' לא בכפל ולא בקפל. לעמת זאת בא קפל בארמ' ובסור' במשמ' גִלָּה והסיר (את הענן, הוילון וכדו'), פרק, העביר, השחית, ואמנם אפשר שגם זו התפתחות של אותו פעל, אך שאולה משמ' זו בעבר' מן הארמ' שבתו"מ, והיא שם היחידה, כגון: הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דר' נחמן, כלו' (החופרים) המגלים שהיו (חופרים ו)מגלים באדמת (קבורתו) של ר' נחמן (שבת קנב:), הא דאיקפל איקפולי (סימנין שנדלדלו ברובן), הא דאפרוק אפרוקי (חול' מד.), שהוסרו הצדה כהסרת וילון (ולא כפרוש רש"י והמלונים: נקלפו) אבל לא נתפרקו ממש, ועוד. ועי' גם בהערות לפעל. ומובן שבסהמ"א לא הבדילו כראוי בין הוראות אלו, ואף החליפו קפל בקלף.]