* 1, ש"ז, מ"ר קְפָצִים, קְפִיצִים. — א) כמו קֶבֶץ. פרק ברגל: ורגליהם רגל ישרה וכו', המלאכים אין לן קפיצין2 (ר' שמואל, ירוש' ברכ' א א). מלאכי חבלה אין להן קפיצין (ר' שמואל בר נחמן, שם שבוע' ו ו). קפץ העליון ולא קפץ התחתון, וכנגדו בגמל ניכר (בכורות מא.). וכי יש ישיבה למעלה והרי המלאכים אין להם קפצים (דברים רבה, ליברמן, 68). מה מלאכי השרת אין להם קפיצים כך הם ישראל, עומדין על רגליהן ביום הכפורים (פדר"א מו). — ובסהמ"א: ויש מפרשין (ערקוב|) מקום כף הירך והיינו קפץ העליון פרק העליון (ערוך ערך ערקב). ואין צריכים להיות להן קפיצין כעין שיש לבהמה קפץ עליון וקפץ תחתון שבהם היא כופפת שוקיה לשכב (רש"י, יחזק' א ז). וכמדומה לי שהוא קפץ הירך והשוק וכו' וחבק היא מתיחת  הגידין שחובקין הירך והשוק יחד סמוך לאותו קפץ (רש"י, נדה נח., ד"ה עד מקום חבק). וקפיצין היו להן נכפפין לכל צד בשאתם רגליהם לירך ולא כקפיצי אדם ובהמה שאינן נכפפין אלא לפניהן ע"י עקמימותן (ר"א מבלגנצי, יחזק' א ז)3