קְרִימָה

*, ש"נ —  עלית קְרוּם בלחם וכדו': גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור (מחלה) ומשנתגייר חייב וכו' ר' עקיבא  אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור חלה ג ו. איזו היא גמר מלאכתה, קרימתה בתנור (הוא, ספרי במד' קי.). — ובסהמ"א: אבל בלחם הפנים בעינן קרימה מעלי' (תוס' שבת כ., ד"ה איבעיא)). וכן פסק רבי' יצב"א דקרימת פנים דאמר לענין ערב שבת וכו' (רי"צ מוינא, אור זרוע, הל' פסחים, נט.). דהתם שרי בקרימת פנים (של תבשיל) וכו' (ר"נ על הרי"ף, שבת, טז:). וההיא קרימה בתנור חשיבא הכשר ליפסל בטבול יום ומחוסר כפורים (רעב"ט, מעי', ב ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים