קַרְיָן

° 1, ש"ז, קַרְיָנִית, ש"נ, — מי שקורא דברים לפני הקהל, מי  שקורא כתבי יד לפני הדפסתם וכדו', נוהג בספרות ובדבור.


1 [עפ"י קַרְיָנָא בארמ' שבתו"מ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים