*, ש"נ, — פעולת הקורע גוף של בעל חיים או בגד וכדו': תמן (בטומטום שנקרע ונמצא זכר בי"ט הראשון שהוא חייב ראיה) ראוי הוא, קריעה  היא שגרמה וכו' (ר' יוסה, ירוש' חגי'  א). ואימא בן פקועה טעון קריעה (יומא פ.). ואף בנגעים כן, בתחלה הן באין על ביתו, אם חזר בו מוטב ואם לאו הרי הן טעונין חליצה וכו' חזר בו מוטב  ואם לאו  טעונין קריעה שנאמר וקרע אותו מן הבגד (מד"ר רות ב, וימותו גם שניהם). — וביחוד קריעת בגדים לסימן האבלות: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תפלות (רבי יהודה, מו"ק כב.). ולא מתאחין מנלן, אתיא קריעה קריעה (שם כו.). הרואה ספר תורה שנקרע חייב שתי קריעות, אחת על הגויל ואחת על הכתב (ר' חלבו בשם רב הונא, שם שם). תחילת קריעה טפח ותוספת שלש אצבעות (ר"מ, שם כו:). — ובהשאלה קריעת ים סוף1: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב נותן לחם לכל בשר וסמוך לו לגוזר ים סוף לגזרים (בשם ר' אלעזר בן עזריה, פסח' קיח.). קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף (ר' אלעזר בן עזריה, שם שם). משום שיש בו (בהלל) חמשה דברים הללו יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה וכו' וקריעת ים סוף דכתיב הים ראה וינוס (שם שם). וקשין (איש ואשה) לזווגן כקריעת ים סוף (בשם ר' יוחנן, סוטה ב.). אף קריעת ים סוף הראה לו (אלהים לאברהם) דכתיב אשר עבר בין הגזרים האלה, היך מה דאת אמר לגוזר ים סוף לגזרים (ריב"ל, מד"ר בראש' מד). ולא יראה לך שאור ז' ימים, כנגד ז' ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף (שם שמות יט). הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורים באמת ויציב (שם שם כב). שהם (ישראל העוברים בים) הסכימו שירה אחר האמנ' והקריעה וכו' כך אדם צריך לטהר לבו קודם שיתפללו (שם שם). — ובסהמ"א: אמר להם הקב"ה (לאחי יוסף) הקרעתם את אביכם קריעה של חנם (מדה"ג בראש' מקץ, ויקרעו שמלותם, שכטר). שבטים גרמו לאביהן וקרע שמלותיו על חנם וכו' הן קרעו במצרים קריעה של חנם (קטעי מדרש והגדה, גנזי שכטר א. 140. ומהיכן קורע, מלפניו, והקורע מאחריו וכו' לא יצא ידי חובת קריעה (רמב"ם, אבל א א). — ואמר הפיטן: הזדרזו בתנחום אבל לדבר על לבו וחילים יגבר, הלכות קריעתו לקרוע ולא לאחות ולמעט בשיחה מדבר (רי"ל בר ראובן, אמנם כי אתם, אזהרות, י:). תשתבח בהדריך, תפדם כבקריעת פלג עדריך (מנחם בר' מכיר, אתה מלא, זול' זכור).