קִרְיָה

1, ש"נ, סמי' קִרְיַת, מ"ר קְרִיּוֹת, — עיר, וביחוד בצורה, Stadt, Burg; ville, château fort; town, stronghold: כי אש יצאה מחשבון להבה מִקִִרְיַת סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן (במד' כא כח). לא היתה קִרְיָה אשר שגבה ממנו (דבר' ב לו). ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קִרְיָה אשר לא לקחנו מאתם (שם ג ד). על כן יכבדוך עם עז קִרְיַת גוים עריצים ייראוך (ישע' כה ג). הוי אריאל אריאל קִרְיַת חנה דוד (שם כט א). נלכדה הַקְּרִיּוֹת והמצדות נתפשה (ירמ' מח מא). כי עתה תצאי מִקִּרְיָה ושכנת בשדה (מיכ' ד י). מדמי אדם וחמס ארץ קִרְיָה וכל ישבי בה (חבק' ב ח). הוי בנה עיר בדמים וכונן קִרְיָה בעולה (שם שם יב). יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קִרְיַת מלך רב (תהל' מח ג). בטוב צדיקים תעלץ קִרְיָה (משל' יא י). אנשי לצון יפיחו קִרְיָה2 וחכמים ישיבו אף (שם כט ח). בעטף עולל ויונק ברחבות קִרְיָה (איכ' ב יא). — ועם תאר או שם עצם המורה על חזקת הקריה, בצורה, נשגבה, קרית עֹז: כי שמת מעיר לגל קִרְיָה בצורה למפלה (ישע' כה ב). כי השח ישבי מרום קִרְיָה נשגבה ישפילנה (שם כו ה). הון עשיר קִרְיַת עזו מחתת דלים רישם (משלי י יה). הון עשיר קִרְיַת עזו וכחומה נשגבה במשכתו (שם יח יא). מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד אח נפשע מִקִּרְיַת עז ומדונים כבריח ארמון3 (שם שם יח-יט). — ועם תאר או פעל המורה על שאון החיים שבקריה: מדוע קול הַקִּרְיָה הומה (מ"א א מא). ויעלו משם שמחים ותהם הַקִּרְיָה (שם שם מה). תשאות מלאה עיר הומיה קִרְיָה עליזה (ישע' כב ב). על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קִרְיָה עליזה (שם לב יג). — והמון קריה: ישחק להמון קִרְיָה תשואות נוגש לא ישמע (איו' לט ז). — קִרְיַת תהו, קריה שנתרוקנה מיושביה: נשברה קִרְיַת תהו סגר כל בית מבוא (ישע' כד י). — וקִרְיַת מוֹעֵד, עיר שנתאספו בה במועד: חזה ציון קִרְיַת מועדנו (שם לג כ). — קִרְיַת משוש, עיר שששו ושמחו עליה: איך לא עזבה עיר תהלה קִרְיַת משושי (ירמ' מט כה). — ועם תאר המורה על טיב היושבים בה בצדקתם וברשעם: איכה היתה לזונה קִרְיָה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה (ישע' א כא). אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קִרְיָה נאמנה (שם שם כו). גלעד קרית פעלי און עקבה מדם4 (הוש' ו ח). — ואמר בן סירא: רחם על קרית קדשך ירושלם מכון שבתיך (ב"ס גני' לו יח). ויציתו קרית קדש וישמו ארחותיה (שם מט ו). — ובתו"מ במשמ' זו, ואך במשמ' כְּפָר: מעשה בעשרים וארבע קריות5 של בית ר' שנכנסו לעבר שנה בלוד ונכנסה בהן עין רע ומתו כולם בפרק אחד (בשם ר' חנינה, ירוש' סנה' א ב). קרית חנה דוד' קריה שחנה בה דוד, קריה דלא חניה בה אלא דוד, קריה שעשה אותה דוד לקסרקיטון שלו (ר' נחמן, מד"ר איכה, פתיח', ר' נחמן). מעשה היה בקריתנו6 ברוח אחד שהיה שרוי על המין (ר' ברכיה, תנחו' קדושים ט). שלא תהיו משבחים ואומרים אתם כבשתם אותה, קריה כבושה כבשתם (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קלא.). — ובסהמ"א: ומה שראית שפירשנו מן הנשים והבנים דע כי יחדנו להם קריה קרובה מכאן (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ד). —  ואמר הפיטן: קנינך סלעים וצרים והרים בצרים באונך, וקריות וערים מדינות וכפרים בגאונך (רי"צ גיאת, קנינך, שעה"ש 20). ויקוממה קריה שכולה וירום ראשי (ר"ש שבזי, איומה המשי, שירי תימן, 101). — ואמר המליץ: משער הגשר הפונה קריתה יצעד הלאה המהלך רב המזמתה (לטריס, נשיא בישראל, ממצרים לגוטלובר, 18).



1 גם בכתבות יב הארמיות: קריה, ובארמ' שבתו"מ ובסור' קריא, קריתא; בערב' הצפונית והדרומית קִרְיַה  قرية; ובאותה משמ' קֶרֶת (עי' שם) . למקור השם עי' א. קרה, הערות. המלה שכיחה מאד בשמות פרטיים מרכבים כגון: קרית ארבע, קרית בעל וכדו', או גם לבדה בצורות כגון קְרִיּוֹת, קִרְיָתַיִם (קריתן, בכתבת מישע) . במקרא משמ' השם בפרט עיר גדולה ובצורה, אך קריתא בארמ' שבתו"מ היא כפר וכן קַרְיַה  قرية בערבית המדברת בא"י. הירונימוס מעתיק קריה cariah, כאלו בפתח, כנראה בהשפעת ההגאים קר.]

2 [אמנם עפ"י ההקבלה אל ישיבו אף נראה שהיתה כאן מלה במשמ' (יפיחו) אש המריבה ואולי בעקר קדיח, וצ"ע.]

3 [לכונת הפסוק עי' בהערה לערך פָּשַׁע, נפע'.]

4 [עי' בנאמר על כונת הכתוב בידיעות החברה לחקירת א"י יא, עמ' 9-16.]

5 [הכונה: בני אדם שבאו מכ"ד הכפרים, האחֻזות של בית רבי; והיו שהניחו כאן מלה קריה קְרָיָה, במשמ' בן אחזה (עי' בפרט קרויס,Antoninus u. Rabbi, עמ' 34. אך מעין זה נאמר גם: נתכנסו כל העיירות (ירוש' כלא' ט ד).]

6 מד"ר ויקר' כד: בקרתני.]