ב. קָרַס

*, קל לא נמצא במקורות.

— הִפע', *הִקְרִיס1, — הקריס היין, החמיץ, התקלקל: ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה, כגון היין שהקריס2 ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו (מע"ש ד ב). על הפת שעפשה ועל היין שהקריס3 ועל התבשיל שעכר צורתו אומר שהכל (ברכ' מ:; ב"ב צה:). איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין, פירות שהרקיבו ויין שהקריס4 ומעות שהחלידו (ת"ר, סנה' יד:). — ובסהמ"א: חכר ממנו כרם בעשרה סלי ענבים והקריסו אחר שנבצרו וכן עומרים שלקו אחר שנקצרו נותן לו מתוכן, חכרו בעשרה כדי יין והחמיץ חייב ליתן לו יין טוב (רמב"ם, שכירות ח ז). ועל מי היתה התלונה רבה ועצומה בכתבי הקדש זולתי על יין שהקריס (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה כז). 



1 [כנראה נגזר פעל זה, בהִפע', וכן אקריס בארמ' שבתו"מ, מן היונ' òξηρóς, חמוץ, מתכונת החֹמץ, ובכמה מקורות כתוב בטעות הקרים במקום הקריס, כמו לסטים במקום לסטיס וכדו'.]

2 [כך כנראה צ"ל, ובהוצאות: שקרם, נ"א שהקסיס, ובמדב"מ: שקיטֵם.]

3 [כך מובא בערוך ערך קרס, ולפנינו שהקריס.]

4 [כך בכ"י פ' ובדפוס שונצינו בגמ' וברש"י ובערוך ערך קרס; ובהוצאותינו; שהקרים.]

חיפוש במילון: