*, קל לא נמצא.

הִפע', *הִקְרִיס, — נתפקע, בפרט מקֹר, ועי' קָרַשׁ: למלך שהיו לו כוסות רקים, אמר המלך, אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין, צונן הם מקריסין, ומה עשה המלך, ערב חמין בצונן ונתן בהן ועמדו (מד"ר בראש' יב). הפשתני הזה וכו' כשהוא רואה (הפשתן) שאינו יפה אינו כותש עליה שלא תקריס1 (ר' ינאי, תנחו' בובר, שמות י, 6).