1, ש"ז, מ"ר קְרָסִים, סמי' קַרְסֵי, — וו כפוף לעגול, Spange; boucle; clasp: ועשית חמשים קַרְסֵי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בַּקְּרָסִים והיה המשכן אחד (שמות כו ו). ועשית קַרְסֵי נחשת חמשים והבאת את הַקְּרָסִים בללאת וחברת את האהל והיה אחד (שם שם יא). ועשית פרכת וכו' ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף ונתתה את הפרכת תחת הַקְּרָסִים (שם שם לא-לד). את המשכן ואת אהלו ואת מכסהו ואת קְרָסָיו ואת קרשיו (שם לה יא). ויעש חמשים קַרְסֵי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בַּקְּרָסִים ויהי המשכן אחד (שם לו יג). ויעש קַרְסֵי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד (שם שם יח). ויביאו את המשכן אל משה ואת האהל ואת כל קְרָסָיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו (שם לט לג). — ובתו"מ: קרסיו קרשיו וכו' והיו הקרסי' נראין מתוכו ככוכבים ברקיע (ירוש' מגי' א יד). חרוצים היו קרשים וחלולים היו אדנים ונראין קרסין בלולאות ככוכבים ברקיע (שבת צט.). ואת כל כלי עבודתם, אלו קרסי זהב ואלו קרסי נחשת שהיו מחברים בהם היריעות (מד"ר במד' ו).2 — ובסהמ"א: כשעשו את המשכן לא היו יודעין להקימו, מה עשו, הביאו כל אחד ואחד מלאכתו, זה אומר הרי קרסיי, הרי ברחיי, הרי קרשיי וכו' (והזהיר, שמות, 260). קושרת אשה מפתחי חלוק, היינו הקרסים והלולאות שמדבקות הבגד בצוארה ופעמים שאין לה קרסים אלא ציצין יוצאין מבגד עצמו (ערוך ערך סבכה). (המפתח האחוז) בשלשלת שיש בה קרס והקרס אחוז במפתח יש אוסרין ויש מתירין (בשבת) (ר"ב לנדא, האגור תכז). — ואמר המשורר: כתב ספר כריתת לתבונה והתר ללאת הבין וקרסו (רשב"ג, בחר מהחלי, ברודי, 6).  ולשו תשובב מליצות לנובב נפשים תשובב ותחכים פתאים, קרסים למעניו בני רעיוניו בללאות אמריו בלי יד מביאים (רמב"ע, לאנשי לבבות, ברודי, יח). הכי נראו פלאים הצפונים אשר היו בלב ימים כמסים ואהל היקר חבר וללאות תהלות הובאו בהם קרסים (הוא, הריח מר, שם, קנט). אם הזמן הפריד יריעות אהלי יהי להם כתבך קרס, האר אפלתי במכתבך ועניניו כמו סהר באור החרס (יוסף בן סהל בשבח רמב"ע, אוי כי פניני שיר, דוקס, 103). ומשכן בין אשר יד אל פרשו בתוך קרסי זממי ללאתיו (ר"י חריזי, תחכמוני, טז, 162). — ובמשמ' נפילה, קריסה וכריעה: גודר הפרץ ורופא החרץ ומסיר הקרץ לרפא ההרס ולקשור הקרס ולהאיר אורם כאור חרס (ר"י חריזי, תחכמוני יא, 115). ועל כן בך בטחתי וכפי לך שטחתי לרפא ההרס ולקשור הקרס ולהאיר חשכי כאור חרס (שם יד, 151). — ואמר הפיטן: לא יהיה לך תמונת כל סמל בל תעבד ותשתחוה בכל צד, בל תפנו אלימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס3 ולרצד (רסע"ג, אנכי אש אוכלה, אזהרת, סדור רסע"ג, קצה). — ואמר המשורר: ויבנה ההרס ויקים הקרס ותהיה כחרס עלי כל המאורות (רשב"ג, ואומר אל תחשה, האסיף תרנד, 147). — °וקֶרֶס מעי, חלי מעים3, ואמר המליץ: נדד שנה חלי בט וקרס מעי לממלא בטנו (ב"ז, ב"ס לא כז).