*, תוש"ז, — יושב קריה, בן עֲיָרָה: הקרתני שקבל שדה מירושלמי וכו' יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלים (דמאי ו ד). משל למלך בשר ודם שהיה משיא בתו, קרא לקרתני אחד להיות סרסור ביניהן (ר"מ, מד"ר שמות ו). מעשה בקרתני1 באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין וכו' (בשם, ר' סימון, ויקר' כד). לשני בני אדם שחטאו על המלך אחד קרתני ואחד בן פלטין וכו' פונה לקרתני ונתן לבן פלטין איפופסין אמרו לו בני פלטין שלו שניהם חטאו חטא אחד, לקרתני פנית, לבן פלטי נתת אפופסין, אמר להם לקרתני פניתי שאינו יודע נימוסי מלכות וכו', אף כך הגוף קרתני וכו' והנפש בן פלטין מלמעלה וכו' ושניהם חוטאים וכו' (תנחו' בובר, ויקר' יא). — ונק' קַרְתָּנִית, אשה בת עֲיָרָה: מעשה בקרתנית אחת שהי' לה שפחה כושית (מד"ר שה"ש, אל תראוני).