1, ש"נ קָרֶת, — כמו קִרְיָה2: ליד שערים לפי קָרֶת מבוא פתחים תרנה משלי ח ג. שלחה נערתיה שבעה על גפי מרמי קָרֶת שם ט ג. וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת שם שם יד. בברכת ישרים תרום קָרֶת ובפי רשעים תהרס שם יא יא. בצאתי שער עלי קָרֶת ברחוב אכין מושבי איו' כט ז. — ואמר הפיטן: גֵּוִי על גפי מרומי קרת התנשאת ר"א קליר, אז מאז, קרוב' שבת שקלים. גפי מרומי קרת ברדתי מהיות גברת וכו' שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח. — ועת תגע לבית יוסף תצפצף על מרום קרת, ועת תרד עלי ידיו ישחק בה כצפרת ר"ש הנגיד, שלח יונה, שעה"ש 31. וזעק לפי קרת וחילל כי ארון נלקח ולוחות הברית נשברו רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי, 15.
1 [וכן מצויה צורה זו בכתובות הכנעניות ובאוגרית', וממנה קרת-חדשת, Carthago ברומ', שם האל מלקרת במקו' מלך-קרת, ושמות מקומות Tigranocerta, Cirta וכד' ; וכן בארמ' קרתא.]
2 [כך פרש מנחם, מחב', עמ' 158, ודונש פרש: כי הקרת כגג וכמְקָרֶה, לא כקריה וכמדינה תשו' דונש, 13; ועי' הכרע' ר"ת שם ובתשו' תלמידי מנחם, עמ' 79-78.]