קל לא נמצא. 

— הִפע', הִקְשִׁיחַ1, תַּקְשִׁיחַ, — הֵסִיר, הִתִּיק, losreissen; arracher; to tear away: למה תתענו יי' מדרכיך תַּקְשִׁיחַ לבנו מיראתך (ישע' סג יז). הִקְשִׁיחַ בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד (איוב לט יו). — ובסהמ"א2: אל תוסף עוד התל כיעלה אשר הקשיחה תאות העולם ללא לה והזניחה תבל ועמלה (עמנואל, מחברת ג, 20). נשים רחמניות הן מאד על צאצאי מעיהן וכו' מחלב שדיה תניקהו ג' שנים גם תקשיחהו לכל עמל ותלאה (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, כא.). להקשיח את הברזל ולעשותו מוצק יבינו יותר מחרשי איראפא (שם שם, כה.). כי ההרגל הקשיח לבותם (של הודיים) לשאת עמל ותלאה מנעוריהם ולבלתי יתאוננו (שם ג, מז.). — ואמר הפיטן: מזכרך אל תזניחנו, מיראתך אל תקשיחנו (ינאי, קרוב' ויקר', זולאי, קסט-קע). נהם כיונת אלם, יצפצף כעגור וכסוס, והיה כי יראה הרוחה והכביד את לבו והקשיח (רסע"ג, אם לפי בחרך, תוכחה, סדור רסע"ג, תו). ראה בניו נהרגים לעיניו ומה יקשיח ומה יתאפק שדי אבינו אתה ואיך נחשב כיתומים (יוסף בן אביתור, את מי זנחת, שעה"ש 16). כי אשר יאהב יוכיח והוא כאב את בן ירצה, ואם בראש לב מקשיח בסוף מקים מעפר דל (ר"י נגארה, יגדל נא כח, עולת תמיד, פזמ', כח). — ואמר המשורר: והקשיחו אמנים לבבות כאבנים לאכל בשר בנים ולחם בנתיהם (רמב"ע, תחלת מאמרים, ברודי, נה). ירך עליהם לב נדיבותו אבל אתו עלי הונו כצר יקשיח (הוא, אסיר, שם, סה). יום אור בהיר או עת זמיר יד עמל לא יניח, לא ירח יקר מזהיר יגון מלב מקשיח (ר"י הלוי, יום אור, דיואן ג, 38). וכימה תקשר מעדנים ותקשיח ונגדה יפתח כסילה ומושכותיו (ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 195). כאלו לא לדתני בעצב שכחתני והקשיחה עמלה (עמנואל, הברכת הזמן, מחברת א, 7). — ואמר המליץ: אל תקשיח לבך לשועת דל ואל תעלים עיניך מאביון (ב"ז, ב"ס ד ג). 

— קַל, °קָשַׁח, —  כמו הִפע', ואמר הפיטן: קשח לב להחפיש רצוצים, קמטו במעש פעלם רועצים (יהודה בר מנחם, אני חומה, יוצ' לשבת הגדול, מחז' איטל' א צ:). רחץ רבנו בדם צר פעמים לקשחה, וטבול ידיך בשמן ישע למשחה (JQR July 1918, עמ' 157). 

— בינ' פָעוּ', °קָשׁוּחַ, — מוצק וקשה: והם על הרוב רמי הקומה, אינם מטועני בשר אבל מוצקים וקשוחים לכל עמל ועבודה (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, מצרים, יז:). 

— נִפע', °נִקְשָׁח, — נִקְשֶׁה: כוחו (של חלב הכבשים) ממוסך ומתוק וכו' ומרכך את האיברים הנקשחים (אסף, 16.). ולהרבות ולרחוץ במרחץ כי ימציא מנוחה לגוף לרגוע ויתיר את האיברים הנקשחים מרוב הליחה (שם, 37:).