קַשָּׁט
* 1, ש"ז, — כמו קַשָּׁת, יורה בקשת: אשרי מי שהוא ראה במפלתה של תרמוד שהיא היתה שותפת בחרבן הבית הראשון ובחרבן הבית השני, בחרבן ראשון העמידה שמונים אלף קשטים ובחרבן השני העמידה שמונת אלפים קשטים (ר' יוחנן, ירוש' תענ' ד ה).
1 [וכן בסור' קַשָּׁטָא.]