1, ש"נ, מ"ר קַשְׂקַשִּׂים, כנ' קַשְׂקְשׂתֶיךָ, — כעין תריסיות קלפה שבעור הדגים ובעלי חיים אחרים, Schuppe; écaille; scale: את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקַשְׂקֶשֶׂת במים בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפשְ החיה אשר במים שקץ הם לכם וכו' כל אשר אין לו סנפיר וקַשְׂקֶשֶׂת במים שקץ הוא לכם (ויקר' יא ט-יב). את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקַשְׂקֶשֶׂת תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקַשְׂקֶשֶׂת לא תאכלו טמא הוא לכם (דבר' יד ט-י). ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בּקַשְּׂקְשׂתֶיךָ תדבק (יחזק' כט ד). — ושריון קשקשים, שריון העשוי קשקשים: וכובע נחשת על ראשו ושריון קַשְׂקַשִּׂים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת (ש"א יז ח). — ובתו"מ: ובדגים, כל שיש לו סנפיר וקשקשת, ר' יהודה אומר שני קשקשין וסנפיר אחד, אלו הן קשקשין הקבועין בו, וסנפירין הפורח בהן (חול' ג ז). כל שיש קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת (נדה ו ט). אלו הן קשקשין, שמלובש בהן, וסנפירין ששט בהן, וכמה קשקשין יהו בו, אפילו אחד תחת לחיו ואחד תחת זנבו ואחד תחת סנפיר שלו, ר' יהודה אומר שנים, קשקשת אחד תחת לחיו ואחד תחת זנבו (תוספת' חול' ג כז). כנפי חגבים וקשקשי דגים אע"פ שהעביר עליהן סכין חבור עד שיתחיל לקלוף (ר' יהודה, תוספת' עקצ' ב טז). — ובסהמ"א: ולהסתוכך בעור עקלתון אשר קשקשיו מפנינים (בן מאיר, בס' הגלוי לרסע"ג, הרכבי, רטו). כי הוא (העולם) צריך בקיומו ותקונו קצתו אל קצתו וכו' כצורך קשקשי השריון וכו' קצתם אל קצתם (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). גאוה אפיקי מגנים, אלו קשקשים שלו (מדה"ג, בראש' א כא, מרגליות מח). הקשקשות חלקות ועגולות כטבעות השריון קשקשותיך (יהודה הדסי, אשכל הכפר שסד, עובר). — °קשקשת הנחושת, כעין חלודת הנחשת: קשקשת הנחשת (אסף, 114).