ַקַשְׂקַשִּׂי

°, ת"ז, — מְקֻשְׂקָשׂ, בעל קַשְׂקַשִּׂים: פריו האבני גדול בהוואלנוס בעור ירוקי וקשקשי שינהק, תולדות הארץ ב, הצמחים, מט. שרשו הוא קשקשי וממנו צומחים עלים רעננים עגולים כביצה שם שם, נד. הקשקשי וכו', מגינו גבנוני ויפה, אשר יקחוהו לכלים שונים וכו'  תולדות החיים, קפח.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים