קָתָר

*, ש"ז, מ"ר קתרין, — סלע1: והרי הארץ מתקנת לכם קתרין ונתנה הארץ יבולה ואין הארץ מתקנת לכם קתרין ואת ארצכם כנחושה (ערוך ערך קתר בשם ילמדנו).



1 [כן בסור' קתרא במשמ' סלע, וכן מתֻרגם וישומו בסלע ביתם (משלי ל כו): ועבדין להון ביתא בקתרין. וקוהוט המפרש כלשון קוצים כותב: מלת קתרא פי' בר בלול הסורי אצל לעף פפלנ"צ 341 על ידי אלקנדיל القنديل ופי' כהוכחת הח' הנ"ל כמו ל"י ἀσπάλαϑος וכן תרגמתי וחידוש שלא העיר על קתרין של ילמדנו שבערוך ודע כי תיבות ואת ארצכם וכו' לי' בעיקרי התלמוד ובאמת קשים הם להלמם — ורמ"ל הוסיף בסוף הע' (בלי סימן היכר) ענין קוץ ודרדר ע"כ.]

חיפוש במילון: