1, פ"י, רָאִיתִי, רְאִיתִיךָ, רְאִיתִיו, רְאִיתִיהָ, רָאִיתָ, רָאִתָה, רָאִיתָה, רָאִית, רְאִיתַנִי, רָאֲךָ, רָאָהּ, רָאָם, רָאֲתָה, רָאָתָה, רָאָתְךָ, רָאִינוּ, רְאִיתֶם, רְאִיתֶן,  רָאוּ, רָאוּנִי, רָאוּךָ, רָאוּהָ, רֹאֶה, רוֹאֶה, רֹאֵה, רֹאִי, רֹאָנִי, רֹאֵנוּ, רֹאִים, רֹאֵי, רֹאַי, רֹאֶיךָ, רֹאַיִךְ, רֹאָיו, רֹאֶיהָ, רֹאֵיהֶם, רֹאָה, רֹאוֹת, רֹאֹת, רְאֹה, רָאֹה, רָאוֹ, רָאוֹת, רְאוֹת, רְאֹת, רְאוֹתִי, רְאֹתִי, רְאֹתְךָ, רְאוֹתֶךָ, רְאֹתוֹ, רְאוֹתוֹ, רְאֹתָהּ, רְאוֹתָהּ, רְאֹתְכֶם, רְאֹתָם, רְאוֹתָם, רְאֵה, רְאִי, רְאוּ, רְאֶינָה, אֶרְאֶה, אֵרֶא, אֶרְאֶךָּ, אֶרְאֵךְ, אֶרְאֶנּוּ, אֶרְאֵם, תִּרְאֶה, תִּרְאֵה, תֵּרֶא, תִּרְאֵנִי, תִּרְאֶנּוּ, תִּרְאִי, יִרְאֶה, יֵרֶא, וַיַּרְא, יִרְאַנִי, יִרְאֵנִי, יִרְאֵהוּ, יִרְאֶהָ, יִרְאֶנָּה, יִרְאֵם, תִּרְאֶה, תֵּרֶא, תִּרְאֵנִי, תִּרְאַנִי, תִּרְאֵהוּ, נִרְאֶה, נִרְאֵהוּ, תִּרְאוּ, תִּרְאֻנִי, יִרְאוּ, יִרְאוּן, יִרְאוּנִי, יִרְאֻהוּ, יִרְאוּהוּ, יִרְאוּהָ, תִּרְאֶינָה, — א) רָאָה האדם דבר שבמציאות, ראה אדם, בעל חיים, צמח וכדו', ראה מעשה שנעשה, תפש אותו בעינים, חזה, צפה אותו, sehen; voir; to see: ויהי כִּרְאֹת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו וכו' (בראש' כד ל). ויהי כאשר רָאָה יעקב את רחל וכו' (שם כט י). וַיַּרְא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ (שם לד ב). והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר רְאִיתֶם (שם מה יג). ותפתח וַתִּרְאֵהוּ את הילד והנה נער בכה (שמות ב ו). הנה הוא יצא לקראתך וְרָאֲךָ ושמח בלבו (שם ד יד). וכסה את עין הארץ ולא יוכל לִרְאֹת את הארץ (שם י ה). ומלאו בתיך וכו' אשר לא רָאוּ אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה (שם שם ו). לא רָאוּ איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים (שם שם יג). התיצבו וְּראוּ את ישועת יי' אשר יעשה לכם היום (שם יד יג). ויהי כאשר קרב אל המחנה וַיַּרְא את העגל ומחלת (שם לב יט). וְרָאָה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל (שם לג י). וְרָאָה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יי' כי נורא הוא (שם לד י). וְרָאוּ בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה (שם שם לה). וגם ילדי הענק רָאִינוּ שם (במד' יג כח). ויעלהו במות בעל וַיַּרְא משם קצה העם (שם כב מא). לך נא אתי אל מקום אחר אשר תִּרְאֶנּוּ משם אפס קצהו תִרְאֶה וכלו לא תִרְאֶה (שם כג יג) עלה אל הר העברים הזה וּרְאֵה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וְרָאִיתָה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה (שם כז יב-יג). והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תִּרְאֶה (דבר' ג כח). כי לא רְאִיתֶם כל תמונה ביום דבר יי' אליכם בחרב (שם ד יה). ופן תשא עיניך השמימה וְרָאִיתָ את השמש ואת הירח וכו' והשתחוית להם (שם שם יט). ואת האש הגדלה הזאת לא אֶרְאֶה עוד ולא אמות (שם יח יו). כי תצא למלחמה על איביך וְרָאִיתָ סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם (שם כ א). וְרָאִיתָ בשביה אשת יפת תאר (שם כא יא). וְרָאוּ את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה (שם כט כא). וכל ימי הזקנים וכו' אשר רָאוּ את כל מעשה יי' הגדול אשר עשה לישראל (שפט' ב ז). ושמואל רָאָה את שאול (ש"א ט יז). ויאמר שמואל אל כל העם הַרְּאִיתֶם2 אשר בחר בו יי' (שם י כד). ואני אדבר בך אל אבי וְרָאִיתִי מה והגדתי לך (שם יט ג). ויהי כִּרְאוֹת איש האלהים אותה מנגד וכו' (מ"ב ד כה). ויהי כִּרְאוֹת יהורם את יהוא וכו' (שם ט כב). ויאמר מה רָאוּ בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי רָאוּ (שם כ יה; ישע' לט ד). לך העמד המצפה אשר יִרְאֶה יגיד (ישע' כא ו). ותבטחי ברעתך אמרת אין רֹאָנִי (שם מז י). ובאו וְרָאוּ את כבודי (שם סו יח). עד מתי אֶרְאֶה נס אשמעה קול שופר (ירמ' ד כא). ושמחו וְרָאוּ את האבן הבדיל ביד זרבבל (זכר' ד י). כי אֶרְאֶה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננת (תהל' ח ד). אם רָאִיתָ גנב ותרץ עמו (שם נ יח). אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם רָאוּ פעלי (שם צה ט). המה רָאוּ מעשי יי' ונפלאותיו במצולה (שם קז כב). רָאִיתָ איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו (משלי כו יב). אם יבלענו ממקמו וכחש בו לא רְאִיתִיךָ (איו' ח יב). או חשך לא תִרְאֶה ושפעת מים תכסך3 הלא אלוה גבה שמים וּרְאֵה ראש כוכבים כי רמו (שם כב יא-יב). הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תִּרְאֶה (שם לח יז). הבאת אל אצרות שלג ואוצרות ברד תִּרְאֶה (שם שם כב). אשר לא רָאָה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש (קהל' ד ג). אם עשק רש וגזל משפט וצדק תִּרְאֶה במדינה אל תתמה על החפץ (שם ה ז). — ובינ' פועֵ' מ"ר, רֹאַי, רֹאֶיךָ, העומדים מסביב ורואים אותי, אותך וכו', המזדמנים לראות: רֹאֶיךָ אליך ישגיחו אליך יתבוננו (ישע' יד יו). כל רֹאֵיהֶם יכירום כי הם זרע ברך יי' (שם סא ט). ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל רֹאֶיךָ (יחזק' כח יח). והיה כל רֹאַיִךְ ידוד ממך (נחו' ג ז). כל רֹאַי ילעיגו לי (תהל' כב ח). מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי רֹאַי בחוץ נדדו ממני (שם לא יב). בגללו לנצח יאבד רֹאָיו יאמרו איו (איו' כ ז). ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רֹאֶיהָ (אסת' ב יה). — רָאָה מַרְאֵה עינים: והיית משגע ממראה עיניך אשר תִּרְאֶה (דבר' כח לד). והיו חייך תלאים לך מנגד וכו' מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תִּרְאֶה (שם שם סז). — רָאָה בדבר: ויך באנשי בית שמש כי רָאוּ בארון יי' (ש"א ו יט). אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מֵרְאוֹת ברע4 (ישע' לג יה). ויצאו וְרָאוּ בפגרי האנשים הפשעים בי (שם סו כד). וכל בני ישראל רֹאִים ברדת האש (דהי"ב ז ג). — ראה ברעתו של פלוני, במותו, בצדקתו וכדו': ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אֶרְאֶה במות הילד (בראש' כא יו).  פן אֶרְאֶה ברע אשר ימצא את אבי (שם מד לד). הרגני נא הרג וכו' ואל אֶרְאֶה ברעתי (במד' יא יה). יוציאני לאור אֶרְאֶה בצדקתו (מיכ' ז ט). בהכרת רשעים תִּרְאֶה (תהל' לז לד). ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יִרְאוּ (משלי כט יו). כי איככה אוכל וְרָאִיתִי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וְרָאִיתִי באבדן מולדתי (אסת' ח ו). — ראה לדבר, כמו ראה את הדבר: כי לא אשר יראה האדם כי האדם יִרְאֶה לעינים ויי' יִרְאֶה ללבב (ש"א יו ז). יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יִרְאֶה למו (תהל' סד ו). — ראה כָאֵלֶּה, ראה כָהֵנָּה: והנה שבע פרות אחרות וכו' לא רָאִיתִי כהנה בכל ארץ מצרים לרע (בראש' מא יט). מי שמע כזאת מי רָאָה כאלה (ישע' סו ה). — וכאשר שמע כן ראה: כאשר שמענו כן רָאִינוּ בעיר יי' צבאות (תהל' מח ט). — וראה האלהים דבר או מעשה, במשמ' זו, כאלו בעינים: וירד יי' לִרְאֹת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם (בראש' יא ה). כי רָאִיתִי את כל אשר לבן עשה לך (שם לא יב). והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וְרָאִיתִי את הדם ופסחתי עליכם (שמות יב יג). ועבר יי' לנגף את מצרים וְרָאָה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת (שם שם כג). רָאִיתִי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא (שם לב ט; דבר' ט יג). כי אמרים אין יי' רֹאֶה אתנו עזב יי' את הארץ (יחזק' ח יב). אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל רָאָה לנצח (תהל' י יא). אדני כמה תִרְאֶה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי (שם לה יז). כי רם יי' ושפל יִרְאֶה וגבוה ממרחק יידע (שם קלח ו). — ורָאוּ עיני האדם, רָאֲתָה עינו, רָאָה בעיניו, במשמ' ראה בעצמו ולא אחר: והנה עיניכם רֹאֹת ועיני אחי בנימין (בראש' מה יב). פן תשכח את הדברים אשר רָאוּ עיניך ופן יסורו מלבבך (דבר' ד ט). המסת הגדלת אשר רָאוּ עיניך (שם ז יט). את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר רָאוּ עיניך (שם י כא). ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא רָאוּ (שם כא ז). בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך רֹאוֹת וכלות אליהם כל היום (שם כח לב). ויוסף יי' אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך רֹאוֹת (ש"ב כד ג). ברוך יי' אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני רֹאוֹת (מ"א א מח). הנכה רֹאֶה בעיניך ומשם לא תאכל (מ"ב ז ב). והיו עיניך רֹאוֹת את מוריך (ישע' ל כ). הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך רֹאוֹת (ירמ' כ ד). כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך רֹאוֹת אתנו (שם מב ב). כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר רָאוּ עיניך (משלי כה ז). רָאֲתָה עיני שמעה אזני ותבן לה (איו' יג א). בצורות יארים בקע וכל יקר רָאֲתָה עינו (שם כח י). ויתנם לזעוה לשמה ולשרקה כאשר אתם רֹאִים בעיניכם (דהי"ב כט ח). — וראו עיניו את עיני פלוני: כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו5 תִּרְאֶינָה (ירמ' לב ד). ועיניך את עיני מלך בבל תִּרְאֶינָה ופיהו את פיך ידבר (שם לד ג). — וראה לעין, במשמ' זו: פניו יכסה יען אשר לא יִרְאֶה לעין הוא את הארץ (יחזק' יב יב). — ורָאוּ עין בעין, באותה משמ': כי עין בעין יִרְאוּ בשוב יי' ציון (ישע' נב ח). — וצרוף, עיניך הָרוֹאוֹת: עיניך הָרֹאֹת את כל אשר עשה יי' אלהיכם לשני המלכים האלה (דבר' ג כא). עיניכם הָרֹאוֹת את אשר עשה יי' בבעל פעור (שם ד ג). כי עיניכם הָרֹאֹת את כל מעשה יי' הגדל אשר עשה (שם יא ז). — ובלי הזכרת האדם הרואה, ראתה העין, שבעה העין לראוֹת: ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא רָאָתָה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישע' סד ג). אזן שומעת ועין רֹאָה יי' עשה גם שניהם (משלי כ יב). כי אזן שמעה ותאשרני ועין רָאֲתָה ותעידני (איו' כט יא). לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לִרְאוֹת ולא תמלא אזן משמע (קהל' א ח). — ורָאוּ עיני האלהים: גלמי רָאוּ עיניך ועל ספרך כלם יכתבו (תהל' קלט יו). — ובלי השלמה, ראה במשמ' ראה את הדברים, את הנעשה: והוא עד או רָאָה או ידע  (ויקר' ה א). והיה כל הָרֹאֶה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת (שפט' יט ל). ואלישע רֹאֶה והוא מצעק אבי אבי וכו' (מ"ב ב יב).  הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני רֹאֶה (שם שם יט). כי אמרו עזב יי' את הארץ ואין יי' רֹאֶה (יחזק' ט ט). רָאִיתָ כי אתה עמל וכעס תביט (תהל' י יד). העיני בשר לך אם כִּרְאוֹת אנוש תִּרְאֶה (איו' י ד).  — הָרֹאוֹת במשמ' העינים הרואות: ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הָרֹאוֹת בארבות (קהל' יב ג). — ובצרוף, אין רוֹאֶה: כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין רֹאֶה (שמות כב ח). — בְּלֹא רְאוֹת, מבלי שראה מה שיעשה: או בכל אבן אשר ימות בה בלא רְאוֹת ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו (במד' לה כג). — לבלתי ראה: הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי רָאוּ (יחזק' יג ג). — ובהשאלה, ראה הים, ראתה הארץ: האירו ברקיו תבל רָאֲתָה ותחל הארץ (תהל' צז ד). הים רָאָה וינס הירדן יסב לאחור (שם קיד ג). — ועם משפט טפל הפותח במלת הקשור כִּי ובא כמֻשָּׂא לפעל ראה: כי רָאֲתָה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה (בראש' לח יד). כי רָאִיתִי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים (ש"א יג יא). ובני עמון רָאוּ כי נס ארם (ש"ב י יד). הַרְּאִיתֶם6 כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי (מ"ב ו לב). ויהי כִּרְאוֹתָם כי רב הכסף בארון וכו' (שם יב יא). — ובמלת אשר בשמוש זה: וַיַּרְא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו (ש"א יח יה).— ועם משפט עקרי הפותח במלה וְהִנֵּה: וישא עיניו וַיַּרְא והנה שלשה אנשים נצבים עליו (בראש' יח ב). וישא עיניו וַיַּרְא והנה גמלים באים (שם כד סג). וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וַיַּרְא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו (שם כו ח). וְרָאָה הכהן והנה פשתה המספחת בעור (ויקר' יג ח). וְרָאָה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן (שם שם י). וַיִּרְאוּ והנה עם נבאים נבא (ש"א י יא). ועי' הִנֵּה. — וְרָאָה וְהִנֵּה אם: וּרְאִיתֶם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו וכו' (שפט' כא כא). — ובשלילה, ראה וְאֵין: וְאֵרֶא ואין איש ומאלה ואין יועץ (ישע' מא כח). ועי' אַיִן.—  ועם משפט שאלה או זִקָּה, ראה הֲ, ראה במקור נדפס 'ראם' אִם, ראה אֵי, ראה אשר עשה פלוני: אתם רְאִיתֶם אשר עשיתי למצרים (שמות יט ד). ועתה רְאֵה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו (ש"א כו יו). כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וּרְאוּ את אשר עשיתי לו (ירמ' ז יב). שאלו נא וּרְאוּ אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה (שם ל ו). יי' משמים השקיף על בני אדם לִרְאוֹת היש משכיל דרש את אלהים (תהל' יד ב; שם נג ג). לִרְאוֹת הפרחה הגפן הנצו הרמנים (שה"ש ו יא). — ובלי מלת קשור, ראה עשה פלוני, ראה מה שעשה פלוני: מה רְאִיתֶם עשיתי מהרו עשו כמוני (שפט' ט מח). כי יִרְאֶה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו (תהל' מט יא). כי רָאֲתָה גוים באו מקדשה (איכ' א י). — ועם בינ', ראה את ראובן בא, עושה וכדו': וַתֵּרֶא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק (בראש' כא ט). וַיַּרְא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו (שמות ב יא). וַיַּרְא ישראל את מצרים מת על שפת הים (שם יד ל).  כי תִרְאֶה חמור שנאך רבץ תחת משאו וכו' (שם כג ה). וַיַּרְא את ישראל שכן לשבטיו (במד' כד ב). וַיַּרְא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם (ש"א יט כ). וַתֵּרֶא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יי' (ש"ב ו יו). וַיַּרְא אשה רחצת מעל הגג (שם יא ב). וַיַּרְא  הצפה איש אחר רץ (שם יח כו). וַיִּרְאוּ את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה (מ"א יג כה). אם תִּרְאֶה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה (מ"ב ב י). וְרָאָה את החרב באה על הארץ (יחזק' לג ג). למה יִרְאֶה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם (דני' א י). — ובהקדמת שם העצם או הכנוי, ראה את פלוני כי עשה, ראה אותו כי הוא טוב, ראה אותו והנה הוא, במשמ' ראה כי עשה פלוני, כי פלוני טוב, ראה והנהו טוב וכדו': וַיַּרְא אלהים את האור כי טוב (בראש' א ד). וַיַּרְא אלהים כי טוב (שם שם יג). וַיַּרְא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (שם שם לא). וַיַּרְא אלהים את הארץ והנה נשחתה (שם ו יב). וַיַּרְא  את כל ככר הירדן כי כלה משקה (שם יג י). וַיַּרְא אתם והנה זעפים (שם מ ו). וַיַּרְא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו (שם מב כז). וַתֵּרֶא אתו כי טוב הוא (שמות ב ב). וַיַּרְא  משה את העם כי פרע הוא (שם לב כה). כי רָאִינוּ את הארץ והנה טובה מאד (שפט' יח ט). אל תֵּרֶא יין כי יתאדם (משלי כג לא). אל תִּרְאֻנִי שאני שחרחרת ששזפתני השמש (שה"ש א ו). — וגם בשנוי המֻשָּׂא הדקדוקי: וַיַּרְא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום (בראש' לא ב). רֹאֶה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם (שם שם ה). — ובשנוי הנושא במשפט: וַיַּרְא משה את המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יי' כן עשו (שמות לט מג). — ובצרופים עם פעלים אחרים מקבילים, לפני ראה ואחריו, נשא עיניו וראה, פקח עיניו וראה, הביט וראה וכדו': שא נא עיניך וּרְאֵה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה (בראש' יג יד). וישא עיניו וַיַּרְא והנה שלשה אנשים נצבים עליו (שם יח ב). וישא  אברהם את עיניו וַיַּרְא את המקום מרחק (שם כב ד). וישא עיניו וַיַּרְא את הנשים ואת הילדים (שם לג ח). התיצבו וּרְאוּ את ישועת יי' (שמות יד יג). ופן תשא עיניך השמימה וְרָאִיתָ את השמש ואת הירח וכו' (דבר' ד יט). ויבט הפלשתי וַיִּרְאֶה את דוד ויבזהו (ש"א יז מב). הטה יי' אזנך ושמע פקח יי' עיניך וּרְאֵה ושמע את דברי סנחריב (מ"ב יט יו; ישע' לז יז). שאו מרום עיניכם וּרְאוּ מי ברא אלה (ישע' מ כו). ויצאו וְרָאוּ בפגרי האנשים הפשעים בי (שם סו כד). רְאֵה יי' והביטה למי עוללת כה (איכ' ב כ). עד ישקיף וְיֵרֶא יי' משמים (שם ג נ). הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וּרְאֵה שממתינו וכו' (דני' ט יח). התיצבו עמדו וּרְאוּ את ישועת יי' עמכם (דהי"ב כ כז). ועי' לקמן ובערכים נָשָׂא, א. עַיִן, פָּקַח. — ובצרוף, ראה פלוני (דבר) (ו)עשה כך וכך, במשמ' כאשר ראה (דבר) עשה כך: וַיַּרְא וירץ לקראתם מפתח האהל (בראש' יח ב). וַיַּרְא לוט ויקם במקור נדפס 'וירץ' לקראתם (שם יט א). וגם הנה הוא יצא לקראתם וְרָאֲךָ ושמח בלבו (שמות ד יד). וַיַּרְא כל העם וירנו ויפלו על פניהם (ויקר' ט כד). וּרְאִיתֶם אתו וזכרתם את כל מצות יי' (במד' יה לט). לא תִרְאֶה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם (דבר' כב א). לא תִרְאֶה את חמור אחיך או את שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם (שם שם ד). רָאִיתָ ותשמח (ש"א יט ה). מלכים יִרְאוּ וקמו שרים וישתחוו (ישע' מט ז). אז תִּרְאִי ונהרת ופחד ורחב לבבך (שם ס ה). וּרְאִיתֶם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה (שם סד יד). אותם יִרְאֶה פרעה ונחם על כל המונה (יחזק' לב לא). רָאוּ ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם (תהל' סט לג). וְיִרְאוּ שנאי ויבשו (שם פו יז). יִרְאוּ ישרים וישמחו (שם קז מז). ואני הייתי חרפה להם יִרְאוּנִי יניעון ראשם (שם קט כה).  רשע יִרְאֶה וכעס (שם קיב י). פן יִרְאֶה יי' ורע בעיניו (משלי כד יח). רָאוּנִי נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו (איו' כט ח). — ובפרט עם פעלי הפחד ראה (ו)ירא7, ראה ונס וכדו', במשמ' כשאך ראה מיד ירא, נס וכדו': ואחזיה מלך יהודה רָאָה וינס דרך בית הגן (מ"ב ט כז). רָאוּ איים וייראו קצות הארץ יחרדו (ישע' מא ה). וְתֵרֶא איבתי ותכסה בושה (מיכ' ז י). רָאוּךָ יחילו הרים זרם מים עבר (חבק' ג י). תֵּרֶא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד (זכר' ט ה). המה רָאוּ כן תמהו נבהלו נחפזו (תהל' מח ו). רָאוּךָ מים אלהים רָאוּךָ מים יחילו אף ירגזו תהמות (שם עז יז). רָאֲתָה ותחל הארץ (שם צז ד). הים רָאָה וינס (שם קיד ג). תִּרְאוּ חתת ותיראו (איו' ו כא). — וראה, ראה בעיניו, במשמ' יכול לראות, לא היה עִוֵּר וכדו', גם על אלילים דוממים: ותכהין עיניו מֵרְאֹת (בראש' כז א). ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יִרְאוּן ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן (דבר' ד כח). ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תִּרְאֶינָה (ישע' כט יח). כי טח מֵרְאוֹת עיניהם מהשכיל לבתם (שם מד יח). עינים להם לִרְאוֹת ולא רָאוּ אזנים להם לשמע ולא שמעו (יחזק' יב ב). תחשכנה עיניהם מֵרְאוֹת (תהל' סט כד). עינים להם ולא יִרְאוּ (שם קיה ה). — והביט לראות, במשמ' זו: החרשים שמעו והעורים הביטו לִרְאוֹת (ישע' מב יח). — ובשמוש זה לא יכל לראות, נִתְעַוֵּר: ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לִרְאוֹת (בראש' מח י). ועיניו החלו כהות לא יוכל לִרְאוֹת (ש"א ג ב). ועיניו קמה ולא יכול לִרְאוֹת (שם ד יה). השיגוני עונתי ולא יכלתי לִרְאוֹת (תהל' מ יג). — וראה את פלוני, ראה פניו8, במשמ' בא לראותו, בא לפניו: אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אֶרְאֶה פניו אולי ישא פני (בראש' לב כא). לא תִרְאוּ פני בלתי אחיכם אתכם (שם מג ג). לא תספון לראוֹת פני (שם מד כג). כי לא נוכל לִרְאוֹת פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו (שם שם כו). ויאמר לו פרעה וכו' אל תסף רְאוֹת פני כי ביום רְאוֹתְךָ פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד רְאוֹת פניך (שמות י כח-כט). אמלטה נא וְאֶרְאֶה את אחי (ש"א כ כט). לא תִרְאֶה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבואך לִרְאוֹת את פני (ש"ב ג יג). ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יִרְאֶה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא רָאָה (שם יד כד). ועתה אֶרְאֶה פני המלך ואם יש בי עון והמיתני (שם שם לב). ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לִרְאוֹת את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא (מ"ב ח כט; ומעין זה שם ט יו). איבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו ואם בא לִרְאוֹת שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר (תהל' מא ו-ז). — ובינ' רֹאֵי פני המלך, הבאים לפניו: ומן העיר לקח סריס אחד וכו' וחמשה אנשים מֵרֹאֵי פני המלך אשר נמצאו בעיר (מ"ב כה יט). שבעת שרי פרס ומדי רֹאֵי פני המלך הישבים ראשנה במלכות (אסת' א יד). — וראה פני אלהים, וראה פני אדם כראות פני אלהים: כי על כן רָאִיתִי פניך כִּרְאֹת פני אלהים ותרצני (בראש' לג י). — וראה האדם, ראו עיניו וכדו', אלהים, מראות אלהים ומלאכים ורוחות וכדו', גם בנבואה ובחזון החלום: הגם הלם רָאִיתִי אחרי ראי (בראש' יו יג). וָאֵרֶא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד וכו' (שם מא כב). ובקר וּרְאִיתֶם את כבוד יי' (שמות יו ז). פן יהרסו אל יי' לִרְאוֹת (שם יט כא). לא תוכל לִרְאוֹת את פני (שם לג כ). והסירתי את כפי וְרָאִיתָ את אחרי ופני לא יראו (שם שם כג). ויגל יי' את עיני בלעם וַיַּרְא את מלאך יי' נצב בדרך (במד' כב לא). וישא עיניו וַיַּרְא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו (יהוש' ה יג). אלהים רָאִיתִי עלים מן הארץ (ש"א כח יג). ויאמר דוד אל יי' בִּרְאֹתוֹ את המלאך המכה בעם וכו' (ש"ב כד יז). ויפקח יי' את עיני הנער וַיַּרְא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע (מ"ב ו יז). ויפקח יי' את עיניהם וַיִּרְאוּ והנה בתוך שמרון (שם שם כ). בשנת מות המלך עזיהו וָאֶרְאֶה את אדני ישב על כסא רם ונשא (ישע' ו א). כי את המלך יי' צבאות רָאוּ עיני (שם שם ה). ויהי דבר יי' אלי לאמר מה אתה רֹאֶה ירמיהו ואמר מקל שקד אני רֹאֶה ויאמר יי' אלי היטבת לִרְאוֹת (ירמ' א יא-יב). רָאִיתִי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם רָאִיתִי ההרים והנה רעשים וכו' רָאִיתִי והנה אין האדם וכו' (שם ד כב-כב). נפתחו השמים וָאֶרְאֶה מראות אלהים (יחזק' א א). וָאֵרֶא והנה רוח סערה באה מן הצפון (שם שם ד). וָאֵרֶא כעין חשמל וכו' (שם שם כז). כמראה אשר רָאִיתִי בבקעה (שם ח ד). ה‎ֲרָאִיתָ בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך (שם שם יב). וכמראה המראה אשר רָאִיתִי בבאי לשחת את העיר (שם מג ב). זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יִרְאוּ (יוא' ג א). רָאִיתִי את יי' נצב על המזבח (עמו' ט א). רָאִיתִי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם (זכר' א ח). רָאִיתִי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה (שם ד ב). אשר אני אחזה לי ועיני רָאוּ ולא זר (איו' יט כז). לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני רָאָתְךָ (שם מב ה). וָאֶרְאֶה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה וכו' ואשא עיני וָאֶרְאֶה  והנה איל אחד עמד לפני האבל וכו' (דני' ח ב-ג). — ועי' רֹאֶה. — ובהדגשה, ראה האדם אלהים או מלאך פנים אל פנים: כי רָאִיתִי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי (בראש' לב לא). כי על כן רָאִיתִי מלאך יי' פנים אל פנים (שפט' ו כב). — וראתה בהמה מלאך אלהים: וַתֵּרֶא האתון את מלאך יי' נצב בדרך (במד' כב כג). וַתִּרְאַנִי האתון (שם שם לג). — וראה שמש, ראה אור9, ראה חיים, במשמ' חיה: או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא רָאוּ אור (איו' ג יו). גם שמש לא רָאָה (הנפל) ולא ידע (קהל' ו ה). רְאֵה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי הבלך (שם ט ט). — ועי' אוֹר, חַיִּים. — ובנגוד לכך רָאָה שחת, רָאָה מות, מֵת: כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידיך לִרְאוֹת שחת (תהל' יו י). ויחי עוד לנצח לא יִרְאֶה השחת (שם מט י). מי גבר יחיה ולא יִרְאֶה מות (שם פט מט). — ורָאָה האדם, ראתה עינו טוב, טובה, בטוב, זכה לטוב, חי באשׁר10 ובנגוד לזה רָאָה עמל, חי ברע, erleben; éprouver; to live to see: למה זה מרחם יצאתי לִרְאוֹת עמל ויגון (ירמ' כ יח). לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יִרְאֶה בטוב אשר אני עשה לעמי (שם כט לב). לולא האמנתי לִרְאוֹת בטוב יי' בארץ חיים (תהל' כז יג). מי האיש החפץ חיים אהב ימים לִרְאוֹת טוב (שם לד יג). וגם כל האדם שיאכל ושתה וְרָאָה טוב בכל עמלו מתת אלהם היא (קהל' ג יג). יפה לאכול ולשתות וְלִרְאוֹת טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש (שם ה יז). ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא רָאָה (שם ו ו). — וראה בטובו, בטובתו של אחר: לִרְאוֹת בטובת בחיריך לשמח כשמחת גויך להתהלל עם נחלתך (תהל' קו ה). וּרְאֵה בטוב ירושלם כל ימי חייך (שם קכח ה). — רָאָה כי בא טוב וכדו': והיה כערער בערבה ולא יִרְאֶה כי יבא טוב וכו' והיה כעץ שתול על מים ולא יִרְאֶה11 כי יבא חם (ירמ' יז ו-ח). — וראה בפלוני, במעשה פלוני, הסתכל לראות מה שעשה: ותצא דינה בת לאה וכו' לִרְאוֹת בבנות הארץ (בראש' לד א). כשלשת אלפים איש ואשה הָרֹאִים בשחוק שמשון (שפט' יו כז). לכה אתי וּרְאֵה בקנאתי ליי' (מ"ב י יו). המה יביטו יִרְאוּ בי (תהל' כב יח). צאינה וּרְאֶינָה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו (שה"ש ג יא). — וראה במה שיהיה אחריו: כי מי יביאנו לִרְאוֹת במה שיהיה אחריו (קהל' ג כב). — וראה בנים, ראה זרע, זכה לבנים: יִרְאֶה זרע יאריך ימים וחפץ יי' בידו יצלח (ישע' נג י) במקור 'נג יב'. — וראה בנים לבנו, זכה לבני בנים: וַיַּרְא יוסף לאפרים בני שלשים (בראש' נ כג). וּרְאֵה בנים לבניך (תהל' קכח ו). — וראה האדם, ראתה עינו בפלוני12, במשמ' זכה לראות במפלתו, שמח לאידו: ואל תֵּרֶא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם (עבד' א יב). עיני תִרְאֶינָּה13 בה (באויבתי) עתה תהיה למרמס כטיט חוצות (מיכ' ז י). וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח רָאֲתָה עינינו (תהל' לה כא). כי מכל צרה הצילני ובאיבי רָאֲתָה עיני (שם נד ט).  סמוך לבו לא יירא עד אשר יִרְאֶה בשנאי (שם קיח ז). אך זה היום שקוינהו מצאנו רָאִינוּ (איכ' ב יו). — ורָאָה האלהים את צרת האדם, את דמעתו, את עניו, בעניו, ובא לעזרתו: כי רָאָה יי' בעניי (בראש' כט לב). את עניי ואת יגיע כפי רָאָה אלהים (שם לא מב). רָאֹה רָאִיתִי את עני עמי אשר במצרים (שמות ג ז). כי פקד יי' את בני ישראל וכי רָאָה את ענים (שם ד לא). אם רָאֹה תִרְאֶה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך וכו' (ש"א א יא). כי רָאָה יי' את עני ישראל מֹרֶה מאד (מ"ב יד כו). שמעתי את תפלתך רָאִיתִי את דמעתך (שם כה; ישע' לה ה). אשר רָאִיתָ את עניי ידעת בצרות נפשי (תהל' לא ח). — וראה דבר במשמ' ראה שיש דבר, מצא אותו: לא הביט און ביעקב ולא רָאָה עמל בישראל (במד' כג כא). ולא יִרְאֶה בך ערות דבר (דבר' כג יה). בלע אדני פלג לשונם כי רָאִיתִי חמס וריב בעיר (תהל' נה י). — וראה האדם דבר שיבא, חזה אותו מראש, vorhersehen; prévoir; to foresee: אֶרְאֶנּוּ ולא עתה אשורנו ולא קרוב (במד' כד יז). ערום רָאָה רעה ויסתר (משלי כב ג). — ועם משפט המֻשָּׂא, ראה כי יבא יומו וכדו': אדני ישחק לו כי רָאָה כי יבא יומו (תהל' לז יג). כי רָאָה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך (אסת' ז ז). — וראה פלוני אדם או דבר כזה או כזה, נדמה לו הדבר כזה או כזה: את צל ההרים אתה רֹאֶה כאנשים (שפט' ט לו). אני רֹאֶה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק (ש"ב יח כז). כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה רָאִיתִי אבותיכם (הוש' ט י). ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וּרְאִיתַנִי כתור האדם המעלה14 יי' אלהים (דהי"א יז יז). — ומה אתם רואים אותו, כיצד הוא נדמה לכם: ומה אתם רֹאִים אתו עתה הלא כמהו כאין בעיניכם (חגי' ב ג). — וראה את פלוני ערף ולא פנים, פנה ערף לפלוני: ערף ולא פנים אֶרְאֵם ביום אידם (ירמ' יח יז). — וראה פלוני צדיק, מצא שהוא צדיק: כי אתך רָאִיתִי צדיק לפני בדור הזה (בראש' ז א). — וראה את פלוני ברע: וַיִּרְאוּ שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו (שמות ה יט). — וראה מפלוני ועשה וכדו', במשמ' למד (לעשות): רְאֵה כל המפתים אשר שמתי בידך ושמתם לפני פרעה (שם ד כא). ממני תִרְאוּ וכן תעשו (שפט' ז יג). לך אל נמלה עצל רְאֵה דרכיה וחכם (משלי ו ו). ואחזה אנכי אשית לבי רָאִיתִי לקחתי מוסר (שם כד לב). — ב) רָאָה הכהן את הנגע, את המצֹרע וכדו', הביט עליו יפה ובדק אותו, beschauen, prüfen; examiner; to view, examine: אין שר בית הסהר רֹאֶה את כל מאומה בידו (בראש' לט כג). וְרָאָה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן וכו' וְרָאָהוּ הכהן וטמא אתו וכו' וְרָאָהוּ הכהן ביום השביעי וכו' (ויקר' יג ג-ה). ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לִרְאוֹת את הנגע וכו' ואחר כן יבא הכהן לִרְאוֹת את הבית וְרָאָה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית וכו' (שם יד לו-לז). וּרְאִיתֶם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה (במד' יג יח). כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לִרְאוֹת את הארץ ויעלו עד נחל אשכול וַיִּרְאוּ את הארץ ויניאו את לב בני ישראל וכו' (שם לב ח-ט). וישלח יהושע וכו' שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו רְאוּ את הארץ ואת יריחו (יהוש' ב א). ויצא חירם מצר לִרְאוֹת את הערים אשר נתן לו שלמה (מ"א ט יב). — וראה האל את החכמה וספר אותה: אז רָאָהּ ויספרה הכינה וגם חקרה (איו' כח כז). — וראה כליות ולב, בדק ובחן אותם: ויי' צבאות בחן צדיק רֹאֶה כליות ולב (ירמ' כ יב). — וראה החוזה בכבד, בדק אותו כדי לקסם קסם על פיו: קלקל בחצים שאל בתרפים רָאָה בכבד (יחז' כא כא). — וראה בעבים, במשמ' זו: שמר רוח לא יזרע וְרֹאֶה בעבים לא יקצור (קהל' יא ד). — וראה את שלום פלוני: לך נא רְאֵה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר (בראש' לז יד). — ובמשמ' הביט אל דבר בכלל: עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וְרָאָה15 אתו וחי (במד' כא ח). — ג) ורָאָה במשמ' מָשאלת להשגת חושים אחרים, הרגיש, שמע, טעם וכדו': וכל העם רֹאִים את הקולת ואת הלפידים ואת קול השפר (שמות כ יח). אתם רְאִיתֶם כי מן השמים דברתי עמכם (שם שם כב). ותמונה אינכם רֹאִים זולתי קול (דבר' ד יב). חמותי רָאִיתִי אור (ישע' מד יו). הלא רָאִיתָ מה העם הזה דברו וכו' (ירמ' לג כד). כי גם ביום ובלילה שֵנָה בעיניו איננו רֹאֶה (קהל' ח יו). — ובמשמ' הכיר, חשב, ידע, הבין, נוכח, ראה לבו של אדם: ויבא אל האדם לִרְאוֹת מה יקרא לו (בראש' ב יט). רָאוֹ רָאִינוּ כי היה יי' עמך (שם כו כח). וַיַּרְא שר האפים כי טוב פתר (שם מ יו). וַיַּרְא בלעם כי טוב בעיני יי' לברך את ישראל (במד' כד א). כי רָאוּ כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט (מ"א ג כח). אולי יִרְאוּ כי בית מרי המה (יחזק' יב ג). ואצפה לִרְאוֹת מה ידבר בי (חבק' ב א). למֹד את ירושלם לִרְאוֹת כמה רחבה וכמה ארכה (זכר' ב ו). וַיַּרְא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים (איו' לב ה). ולבי רָאָה הרבה חכמה ודעת (קהל' א יו). עד אשר אֶרְאֶה אי זה טוב לבני האדם וכו' (שם ב ג). ופניתי אני לִרְאוֹת חכמה והוללות וסכלות וכו' וְרָאִיתִי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות (שם שם יב-יג). וְרָאִיתִי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו (שם ג כב). ויגידו להמן לִרְאוֹת היעמדו דברי מרדכי (אסת' ג ד). — ובצרוף רָאָה וְיָדַע וכדו' במשמ' זו: האמר לאביו ולאמו לא רְאִיתִיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע (דבר' לג ט). לכו נא הכינו עוד ודעו וּרְאוּ את מקומו (ש"א כג כב). יִרְאוּ וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יי' עשתה זאת (ישע' מא כ). כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה וְלִרְאוֹת את הענין אשר נעשה על הארץ (קהל' ח יו). — ורָאָה, ראה לו, במשמ' הביט ובחר16, ausersehen; choisir; to choose: אלהים יִרְאֶה לו השה לעלה (בראש' כב ח). ועתה יֵרֶא17 פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים (שם מא לג). וַיַּרְא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון (דבר' לג כא). וְרָאָה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו (ש"א יד נב). כי רָאִיתִי בבניו לי מלך (שם יו א). רְאוּ נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אליו (שם שם יז). רְאֵה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים (ש"ב כד כב). — וראה ישר, במשמ' זו: שמר תם וּרְאֵה ישר כי אחרית לאיש שלום (תהל' לז לז). — וראה את פלוני או דבר לדבר, מצא אותו ראוי לדבר: אפרים כאשר רָאִיתִי לצור18 שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו (הוש' ט יג). — וְרָאָה האדם לעשות כך או כך, עשה כאשר ראה: וכאשר תִּרְאֵה עשה עם עבדיך (דני' א יג). — ראה סבה לעשות כך, על ככה, מצא דבר ראוי לעשותו: מה רָאִיתָ כי עשית את הדבר הזה (בראש' כ י). ומה רָאוּ על ככה ומה הגיע אליהם (אסת' ט כו). ועי' רָאוּי. — וצווי, רְאֵה, רְאוּ במשמ' דע, שים לב, הִנֵּה: רְאֵה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יי' (בראש' כז כז). רְאֵה נתתי אתך על כל ארץ מצרים (שם מא מא). רְאֵה נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז א). רְאוּ כי יי' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים (שם יו כט). רְאֵה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור (שם לא ב). רְאֵה אתה אמר אלי העל את העם הזה (שם לג יב). רְאֵה נתתי לפניכם את הארץ (דבר' א ח). רְאֵה למדתי אתכם חקים ומשפטים (שם ד ה). רְאוּ אתם ארבים לעיר מאחרי העיר (יהוש' ח ד). רְאוּ הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה (שם כג ד). רְאי שמעתי בקולך ואשא פניך (ש"א כא לה). רְאֵה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה (ש"ב ז ב). רְאוּ אנכי מתמהמה בעברות המדבר (שם יה כח). רְאֵה כי פקודיך אהבתי (תהל' קיט קנט).  ביום טובה היה בטוב וביום רעה רְאֵה גם את זה לעמת זה נתן האלהים וכו' (קהל' ז יד). רְאֵה זה מצאתי אמרה קהלת (שם שם כז). לבד רְאֵה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים (שם שם כט). — דע וּרְאֵה, דעו וּרְאוּ במשמ' זו: ודעו וּרְאוּ כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יי' (ש"א יב יז). גשו הלם כל פנות העם ודעו וּרְאוּ במה היתה החטאת הזאת היום (שם יד לח). כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וּרְאֵה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך (שם כד יא). ועתה דעי וּרְאִי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו (שם כה יז). דעו נא וּרְאוּ כי רעה זה מבקש (מ"א כ ז). לך התחזק ודע וּרְאֵה את אשר תעשה (שם שם כב). כי אך דעו נא וּרְאוּ כי מתאנה הוא לי (מ"ב ה ז). ודעי וּרְאִי כי רע ומר עזבך את יי' אלהיך (ירמ' ב יט). — רְאֵה גם רְאֵה: ואבי רְאֵה גם רְאֵה את כנף מעילך בידי (ש"א כד יא). — ורָאָה בין פלוני לפלוני, ראה והכיר את ההבדל ביניהם: ושבתם וּרְאִיתֶם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו (מלא' ג יח). — ובינ' פָעוּ', רָאוּי במשמ' נבחר, auserwählt; choisi; chosen: ויבהל את תמרוקיה ואת מנותיה לתת לה ואת שבע הנערות הָרְאֻיּוֹת לתת לה מבית המלך (אסת' ב ט). ועי' רָאוּי. —  וראה את פלוני, מצא אותו רָאוּי: לכן יראוהו אנשים לא יִרְאֶה כל חכמי לב (איו' לז כד)19. — ואמר בן סירא: יחזקאל ראה מראה ויגד זני מרכבה (ב"ס גני' מט ח). — ובתו"מ: הרואה מקום שנעשה בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים וכו' (ברכ' ט א). הרואה את הים הגדול אומר וכו' (שם שם ב). אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה וכו' וחכ"א לא ראינו אינה ראיה (עדי' ב ב). כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו20 (נגע' ב ה). אין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבוא ויעיד אלא למי שראה (ר' אליעזר, תוספת' נדה א ה). ומלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד משל בית אבטינ' וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק (שמעון בן לוגה, ירו' שקל' ה ב). וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו (ר' יוסי הגלילי, שם סוט' ה ו). שלא ראת (השונמית) קרי על בגדיו (של אלישע) מימיו (שם סנה' י ב). עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העוה"ב (ברכ' יז.). הרואה באר בחלום רואה שלום (ר' חנינא, שם נו:). הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר וכו' (ריב"ל, שם שם). הרואה קדירה בחלום וכו' הרואה ענבים בחלום וכו', הרואה תגלחת בחלום (שם שם). אוי לנו שראינוך בכך (תלמידי נחום איש גם זו, תענ' כא.). רבי, ראינוך ולא נמות (תלמידי חוני המעגל, שם כג.). ראית שאינו נוהג כשורה מניין שאתה רשאי להשתעבד בו (ב"מ עג:). הבא לקבל דברי חבירות, אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו (בכורות ל:). מה ראה (אברהם) ראה ענן קשור בהר, אמר דומה שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם, אמר ליצחק, בני, רואה את מה שאני רואה, א"ל הין, אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה, אמרו לו לאו, אמר, הואיל וחמור אינו רואה ואתם אין אתם רואים שבו לכם פה עם החמור (ר' לוי, מד"ר בראש' נו). דוד בני, אפי' את מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם, לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים (שם שם עה). משה, אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות, אתה רואה אותן באין לסיני ומקבלין תורתי וכו' (ר' סימון, שם שמות ג). מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר (שם שם ל). ולפי שראתה (אשת מנוח) במלאך נקראת שמה צללפוני וכו' (שם במד' י). פעם אחת עלה אלי אחד מן הדרום וראיתיו אדמוני ויפה עינים (שמעון הצדיק, שם שם). אילו מל אברהם את עצמו בלילה היה דורו אומר אילו ראינוהו לא הנחנוהו (ר' ברכיה, שם שה"ש, עד שיפוח). ראיתה מה עשה לי פלוני (פסיק' רב', ותאמר ציו', קמג). אומר לך דבר שראו עיני לא מה ששמעו אזני (מדר' תנאים, דבר' כו יג, הופמן, 175). — *וצרוף בוא וּרְאֵה, צא וראה21, במשמ' בוא והתבונן, בוא וחשב ולמד וכדו': בא וראה מה המקום משיבו (מכי' מסכ' דפסחא, פתיח'). אמרת צא וראה אי זה חדש שיש בו חג אסיף ותקופת השנה יוצא בו וקרוי שביעי (ששם שם א). בא וראה רפואתו של הקדוש ברוך הוא אינה כרפואת בשר ודם (שם מסכ' ב ה). בא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום (שם מסכ' ד ב). אמרת צא וראה כיצד היה המן יורד לישראל (שם שם ג). אמרת צא וראה מי קרוי חתן, תינוק או משה, הוי אומר תינוק (שם יתרו א). בא וראה מתן שכרן (של כבוד ה' וכבוד אב ואם) (שם בחדש ח).  בא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם (שם נזיקין י). אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שעבוד (ספרי במד' עו). צא וראה מה הקב"ה השיבו (שם שם קלט). בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל (ר"ש בן אלעזר, שבת יג.). צא וראה מה הצבור נוהג22 (בשם ריב"ל, ירוש' פאה ז ו). אמרת צא וראה איזוהי דרך מביאה את האדם לחיי העה"ב (מד"ר בראש' ט). אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין אתה מוצא אלא אתרוג (ר' אבא דעכו, שם שם טו). בא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים וכו' (ר' חייא, שם שם מה). בא וראה ענותנותו של הקב"ה וכו' (בן עזאי, תנחו' בובר, בראשית ד). בא וראה למה אמר הקב"ה לנח שיעשה תיבה וכו' (שם שם לז). בא וראה כל הרשעים שלפני נח היו מולידים בן שבעים ובן שמונים שנה ובן מאה, ונח בן חמש מאות שנה הוליד (שם שם לט). — *ראה את הנולד, צפה את מה שיתהוה: איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם וכו' ר' שמעון אומר הרואה את הנולד (אבו' ב ט). איזהו חכם, הרואה את הנולד (תמיד לב.). — ובמשמ' נוכח לדעת: ורואין אנו שהדברים קל וחומר (כרית' ג ז). ורואה אני שהדברים ק"ו (שם שם ט). — בינ' *רוֹאֶה, כמו פִּקֵּחַ, שרואה בעיניו: (מסקל) מלפני הרואין ונותן לפני סומין (תוספת' ב"ק ב יב). דרך הרואין להלך באמצע והסומין מצדדין (שם שם). — *ורואה לְפָנִים במשמ' מכיר פנים, נושא פנים: משרבו הרואין לפנים23 בטל לא תכירו ופסק לא תגורו (שם סוט' יד ד). — *ובהשאלה על דבר דומם, רוֹאֶה פני החמה, גלוי לפני החמה, נמצא מעל לשטח הקרקע: כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשים (ר' יוחנן, ב"ב פב.). — *ובהלכה, ראה את פלוני, את הדבר, את עצמו, כְּאִלּוּ, דִמָּה אותו כאלו, דן אותו כאלו: אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הם תאנים (שביע' א ג). היתה של קש או של קנים רואין אותה כאלו היא של מתכת, עקומה רואין אותה כאלו היא פשוטה, עגולה רואין אותה כאלו היא מרובעת (עירובין א ה). בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים (פסח' י ה). פגם, רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת (כתוב' ג ז). (עד כמה תעבור הדליקה,) רואין אותה כאלו היא באמצע בית כור (ר' אלעזר בן עזריה, ב"ק ו ד). דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר נתערב ביין רואין אותו כאלו הוא מים (זבח' ח ו). ורואה את התחתונים למעלה כאלו הן מים (שם שם ט). ואם לא היו ראויות לראות (נדה) רואין אותן כאלו הן ראויות (נדה ט ד). האניסין שבים רואין אותן כאלו חוט מתוח עליהם מטורוס אמנוס ועד נחל מצרים (תוספת' תרומ' ב יב). רואין אותן (את הקציעות) כאלו פרודות (ר' אליעזר, שם שם ה יא). היתה אבן מרובעת רואין אותה כל שאילו תיחלק ויש בה ששה טפחים מצד זה וששה טפחים מצד זה וכו' נידונת כפסין (שם עירוב' ב א). רואין את העצים שהוסק בהן כאלו לא הוסקו לאחר רדיית הפת (שם כלים ב"ק ד ב). רואין את הנסר שאם ינטל הספסל ויכול לעמוד בפני עצמו מציל (שם אהיל' ז ב). ספינה הבאה מרומי כמה מינין יש בה, את רואה אותה כאילו אחד (ר' יונה, ירוש' דמאי ב א). על ארבעה את רואה רואה את הכותל כגמום (שם שבת יא ג). הכהו על ידו וקטעה אין רואין אותה כילו עושה מנה ביום אלא רואין אותו כילו חיגר יושב ושומר קישואין, שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו (ר' יצחק, שם ב"ק ח ג). צלוחית של יין נסך שנפלה לחבית של מים ואח"כ נפלה לתוך בור של מים את רואה את ההיתר כמי שאינו (ר' יוחנן, שם ע"ז ה יא). כיון שאכלה חוה מפירותיו של אילן ראת עצמה כאילו לא ניזוקה (אדר"נ נוס' ב א). — *אֶרְאֶה בנחמה, לשון שבועה: אראה בנחמה אם לא ראיתיה שקשרו שערותיה בזנבי סוסיהם של ערביים (ר' אליעזר ברבי צדוק, מד"ר איכ' א, על אלה אני בוכיה, מעשה במרים בת בייתוס). — *רָאָה האיש קרי, רָאֲתָה האשה דם נדה, מצא בו קרי, ארע לו קרי, מצאה האשה בה דם,  פרסה נדה: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה (ברכ' ג ו). זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו (את הפסח) בשביעי (פסח' ח ה). שומרת יום כנגד יום שוחטין עליה בשני שלה, ראתה24 שני ימים שוחטין עליה בשלישי (שם שם). היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופרשה וראתה24 דם היא טמאה וכולן טהורות (נדה א ב). איזו היא בתולה, כל שלא ראתה24 דם מימיה (שם שם ד). ראתה על חלוקה מן החגור ולמטה טמאה, מן החגור ולמעלה טהורה (שם ח א). הפסיקה שלש שעות וראת מטמאת מעת לעת (תוספת' שם א ט). ראת כתם ואחר כך ראת דם הרי זו חוששת משום זוב (ר' מאיר, שם שם ג ג). לבשה חמשה חלוקין הבדוקין לה וראת עליהן שלש טיפין לשלשה ימים או שראת כתם ואחר כך ראת שני ימים טמאין הרי זו חוששת משום וסת (שם שם ג ה). הרי שהיתה נישאת וראת דם בשעת תשמיש וכו', (שם שם ח א). בתולה לדמים בשראת ואחר כך נישאת (ירוש' שם א ג). ראת ראיות הרבה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת (שם שם א ו). תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראת ראיות (שם שם). ראת ראיה ראשונה ושנייה והפסיקה שלש עונות ולא ראת ואחר כך ראת בווסת ארוכה היא שתטמא מעת לעת וכו' (ר' יודן, שם שם). שלא ראה (יעקב אבינו) קרי מימיו (אביי, יבמ' עו.). — מָה רָאָה פלוני לעשות כך וכך, מה רָאָה ועשה כך וכך, שעשה כך וכך25 במשמ' לאיזו תכלית, מאיזו סבה, עשה את המעשה, או נעשה בו המעשה: ועל בנותיך יהיו אומרים בנות גרושה הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש26 (נדר' ט ט). מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי (עדי' ו ג). מה ראה ר' מאיר לומר שחולצין במנעל (ר' יוסי תוספת' יבמ' יב יא). בני מה ראית לשחת שער זה (שמעון הצדיק אל הנזיר, שם נזיר' ד ז; דומה לזה בירוש' נדר' א א; בבלי שם ט; נזיר ד:, מד"ר במד' י). וכי מה ראה הכתוב ליפסול27 את הברזל יתר מכל מיני מתכת (תוספת' ב"ק ז ו). ומה ראתה28 אוזן שתרצע מכל אברים (מכי' מסכ' דנזיקין ב). ומה ראתה29 תורה להחמיר על הגנב יותר מהגזלן (שם שם טו). ומה ראית לומר כן, אמור אדם לרבות את המשומדים (ספרא ויס, ויקרא פרשה ב). ומה ראית לרבות את אילו ולהוציא את אילו, מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקודש וכו' (שם, צו פרק א). מה ראית להשתהות (רבן גמליאל, ספרי במד' קטז). מה ראה איש פלוני לישב וכו' (רשב"ג, שם דבר' יג). מה ראו אנשי דור המבול שנשטפו במים (שם שם שז). ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת (ר' ירמיה, ירוש' ברכ' ב ד). מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל (ר' אחא בר חנינא, שם שם). מה ראית שתזורי (שם נזיר ד ב). מה ראית שבאת להתגייר (יבמ' מז.). מה ראית לעשות כן (כתוב' כב.). כמה נאה פת זו, מה ראו חכמים לאוסרה (רבי, ע"ז לה:). ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח (ערכ' כה:). אגריפס המלך עבר לפני הכלה ושבחוהו חכמים, אמרו לו מה ראית (לעשות ככה) (שמח' יא). מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה (ר"ע, מד"ר בראש' נח).  מה ראה המקום לצוותן כך (שם במד' ד). מה ראית שהגבהת קולך (שם שם) מה ראה הקב"ה להזהיר על משפחות הקהתי יותר משאר המשפחות (שם שם ה). מה ראית לבא בכאן (שם שם ט). מה ראתה תורה להקל על נזיר טמא שמביא תורים או בני יונה (ר' שמעיה, שם שם י). ומה ראה עמלק לישב לו על הספר (שם שם טז). מה ראה משה ליתן נפשו על עיר מקלט (שם דבר' ב). ומה ראה הכתוב ליחסן בספר ואלה שמות ראובן שמעון לוי (ר' חנינא, שם שה"ש, כולך יפה). מה ראה הכתוב לפרסם סעודתה של ושתי (שם אסתר, גם ושתי המלכה). ומה ראה להקיש שמירת שבת למקדש (תנחו' בובר, ויקרא ח). — ראה בין דבר לדבר30: אמרו לו לרופא, מה ראית בין זה לזה, שלזה שהוא בסכנה אמרת יאכל כל מה שהוא מבקש, וזה שהוא לחיים אמרת לו כך וכך יאכל, כך וכך לא יאכל (שם שמיני י). — *ורָאָה לדבר, במשמ' ראה לעשות דבר: וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זו (מד"ר במד' יח). — *וראתה דעתו, במשמ' זו: אמר (יהושע) אני איני לא מקרבן (את הגבעונים) ולא מרחקן, אלא מי שהוא עתיד לבנות בית הבחירה, אם ראתה דעתו לקרב יקרב לרחק ירחק (ריב"ל, מד"ר במד' ח). — *רָאָה את דברי פלוני, בחר בדבריו31, הסכים להם: אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע, וחכ"א אין זו הודאה ממין הטענה, אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון (כתוב' יג ד, ודומה לזה ב"ב ט א, שבוע' ו ג). רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם (רבן יוחנן בן זכאי, אב' ב ט). ארבעה דברים היה ר' עקיבא דורש וכן  אני דורש, ודבריי אני רואה מדבריו (ר' שמעון בן יוחי, תוספת' סוט' ו ו). אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד וכו' ורואה אני דברי מדבריהן שאני משיבן מדבר שהוא חבור לטומאה ולהזאה על דבר שהוא חבור לטומאה ולהזאה והן משיבין אותי מדבר שהוא חבור לטומאה ולהזאה על דבר שמודים בו שאינו חבור להזאה (ר' יוסי, שם כלים ב"ב ז ה). רואה אני את דבריהם מדברי (רבי, שם מנח' ח ז). רואה אני את דברי ר' אליעזר בזבחים ודברי ר' יהושע ודברי ר' אליעזר במנחות ודברי ר' יהושע במנחות (ר' יוסי, פסח' עח.). כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו (בשם חזקיה, כתוב' קט.). — ובסהמ"א: פתר מנחם וכו' ואיני רואה את דבריו (רש"י, שמות כח כב). ומה ראה קרח לחלוק עם משה (הוא, במד' י א). אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה (הוא, דבר' יא ב). משראו בחכמתו שמחו כולם במלכותו (הוא, מ"א ד א). במאכל מעדנים שראוהו עונג להם (הוא, ישע' כח ז). ראה לו הרמת ראש (הוא, הור' יד., ד"ה חזייה). מחמת שראה לך טלית נאה ודעתו לגונבו נתחבר עמך (הוא חול' קכז., ד"ה מגלימא). ואלה האנשים וכו' רבע כתות וכו' הראשונה רואה32 כי משיחם גופו ורוחו מהבורא יתברך, והשנית רואה שגופו נברא וכו' שלישית רואה שרוחו וגופו נבראים וכו' אבל הרביעית חושבת שהוא כמו הנביאים (ר"י א"ת, או"ד ב). וראיתי לנהוג בכל שערי הספר מנהג אחד (הוא, סה"ש לריב"ג, הקד', 4). כי הרואות33 אינן עורות אבל הלבבות עורים (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג, 54). ועל כן ראיתי להקדים שער היחוד על שאר שערי הספר הזה (הוא, חו"ה, היחוד א). וראיתי לקרב לך הענין הזה בשני דמיונים קרובים (שם שם י). ראיתי כי הנחוץ שבדברים שאני צריך להם הוא לסמוך לי מה שירחיקנה (את הגאוה) מן האדם והוא הכניעה (שם, הכניעה, פתיח'). הם בחירי האלהים חברים וסגולת החסידים בעלי הרואות33 הפקוחות והמשאלות היקרות (שם, הפרישות ז). אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה וכו' עושין לפי מה שצריכה השעה (רמב"ם, ממרים ב ד). ולא כל החכמים ג"כ רואים זה הדעת ההמוני (ר"ש א"ת, מו"נ ג כד). וכיון שראה עצמו בגדולה התחיל מתגאה (מדה"ג, שמות ט לד, הופמן, 75). שאינו דומה שומע ורואה לשומע ואינו רואה34 (שם שם יט ט, 206). בא וראה מה כתיב ביצר הרע (מדרש הנעלם, וירא, זהר בראש', קט.). ההתאחדות בשכל הפועל אשר הוא ההצלחה האנושית לפי מה שיראה בן רשד וכו' (רלב"ג, מלחמות ה' א ד). ראיתי להיישיר דרך ולהאיר נתיב לפני החכמים וכו' (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, היחוד א). ראה והבן מדת החריצות בנמלה המזדרזת בימי הקיץ להכין טרף למאכלה בעד הסתו (רי"א מודינה, צמח צדיק יח, 34). — ואמר המשורר: הכי רעיוני יראוך ימין האל בים ראוך, והאמינו בך והנאוך כי רק בקרבם מצאוך (רמב"ע, ממרום קול עובר, דוקס, 62). קווצותי כאור היום לבנות וראותי35 כפוך ליל כחולות (הוא, מעונות מענותי, ברודי, קי). ואוזן לחרשים גלויה לשמעם, ורואות35 לעורים לשורם פקוחות (הוא, תרשיש, הקד', 3). פני שמש אשר הבהיל לבבי ורואותיו35 עזבוני בלי און (שם א, 6). והצופה יהי נרדם ורואותיו35 מעט יעצה (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס נא). נפל למשואות וחשכו הרואות בשובו אל אדמה (ראב"ע, אשרי האיש, איגר 204). צבי ידמה ברואותיו35 לעופר וצוארו אבל אין לו קרנות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 19). — °אבן רוֹאָה, אבן טוב לראוה: משכית מן שכה וכו' ואיני מוצא לו חבר כי אם עברו משכיות לבב לשון ראיות לבו, אף כן אבן רואה36 שיש בה צלמים וציורים להסתכל בהן (רשב"ם, ויקר' כו א). — ובינ' פָעוּ', רָאוּי, °במשמ' נראה לעינים, שרואים אותו, sichtbar; visible: והיא (השפחה) נחבאת וגלויה ונסתרה וראויה (ר"י חריזי, איתיאל, מחב' ח). — °ובמשמ' נחשב, ואמר המשורר: ראוי (האדם) כאפס ואין חשוב רוח הולך ולא ישוב (רשב"ג, אנושים וענושים, שעה"ש 53). ועי' רָאוּי.

— נִפע', נִרְאָה, נִרְאֲתָה, נִרְאוּ, נִרְאֶה, הֵרָאֹה, הֵרָאוֹת לֵרָאוֹת, הֵרָאֹתוֹ, הֵרָאוֹתוֹ, הֵרָאֵה, אֵרָאֶה, אֵרָא, יֵרָאֶה, יֵרָא, תֵּרָאֶה, יֵרָאוּ, — נגלה לעין, ראו אותו sichtbar werden, erscheinen; devenir visible, apparaitre; to become visible, appear: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וְתֵרָאֶה היבשה (בראש' א ט). בעשירי באחד לחדש נִרְאוּ ראשי ההרים (שם ח ה). והיה בענני ענן על הארץ וְנִרְאֲתָה הקשת בענן (שם ט יד). וראית את אחרי ופני לא יֵרָאוּ (שמות לג כג). וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נִרְאָה (מ"א ו יח). יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעכם לְהֵרָאוֹת חטאותיכם בכל עלילותיכם וכו' (יחזק' כא כט). גלה חציר וְנִרְאָה37 דשא ונאספו עשבות הרים (משלי כז כה). הנצנים נִרְאוּ בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו (שה"ש ב יב). — ובמשמ' הֶרְאוּ אותו, הביאוהו אל פלוני שיראהו: ובשר כי יהיה בו בערו שחין וכו' וְנִרְאָה אל הכהן (ויקר' יג יט). — ועל האל, נראה כבוד האל וכדו'; בהר יי' יֵרָאֶה (בראש' כב יד). כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יי' וכבודו עליך יֵרָאֶה (ישע' ס ב). והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נִרְאָה עליהם (יחזק' י א). ויי' עליהם יֵרָאֶה ויצא כברק חצו (זכר' ט יד). וירכב על כרוב ויעף וַיֵּרָא38 על כנפי רוח (תהל' יח יא). — ונראה האל או מלאך אל פלוני, נתגלה לו בחזון או במציאות: וַיֵּרָא יי' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת (בראש' יב ז). וַיֵּרָא אליו יי' באלוני ממרא (שם יח א). אל שדי נִרְאָה אלי בלוז בארץ כנען (שם מח ג). יי' אלהי אבתיכם נִרְאָה אלי וכו' לאמר פקד פקדתי אתכם (שמות ג יו). וָאֵרָא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם (שם ו ג). כי היום יי' נִרְאָה אליכם (ויקר' ט ד). הנה נִרְאָה אלי האיש אשר בא ביום אלי (שפט' יג י). — ונראה לפלוני במשמ' זו: מרחוק יי' נִרְאָה לי (ירמ' לא ב). — ונראה אליו החזון: בשנת שלוש למלכות בלשאצר המלך חזון נִרְאָה אלי אני דניאל אחרי הַנִּרְאָה אלי בתחלה (דני' ח א). — ונראה אדם אל אדם אחר, הראה את פניו לפני האחר, בא לפניו לבקרו: לך הֵרָאֵה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה (מ"א יח א), וילך אליהו לְהֵרָאוֹת אל אחאב (שם שם ב). — ונראה האדם (את) פני האל39, בא לפניו לעבדו: שלש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך את פני האדן יי' אלהי ישראל וכו' ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לֵרָאוֹת את פני יי' אלהיך שלש פעמים בשנה (שמות לד כג-כד). שלש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך את פני יי' אלהיך וכו' ולא יֵרָאֶה את פני יי' ריקם (דבר' יו יו). בבוא כל ישראל לֵרָאוֹת את פני יי' אלהיך במקום אשר יבחר וכו' (שם לא יא). עד יגמל הנער והביאותיו וְנִרְאָה את פני יי' וישב שם עד עולם (ש"א א כב). כי תבאו לֵרָאוֹת פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי (ישע' א יב). מתי אבוא וְאֵרָאֶה פני אלהים (תהל' מב ג). — ונראה אל פני האל, באותה משמ': שלש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך אל פני האדן יי' (שמות כג יז). ילכו מחיל אל חיל יֵרָאֶה אל אלהים בציון (תהל' פד ח). — ונראו פני האל, באו לפניו בני אדם לעבדו: את חג המצות תשמר וכו' ולא יֵרָאוּ פני ריקם (שמות כג יה). — נִרְאָה דבר לפלוני או בפלוני, נמצא אצלו או בו, sich finden; se trouver; to be found: ולא יֵרָאֶה לך חמץ ולא יֵרָאֶה  לך שאר בכל גבלך (שמות יג ז). וביום הֵרָאוֹת בו בשר חי יטמא (ויקר' יג יד). ואם תֵּרָאֶה עוד בבגד או בשתי או בערב וכו' פרחת היא (שם שם נז). כנגע נִרְאָה לי בבית (שם יד לה). מגן אם יֵרָאֶה ורמח בארבעים אלף בישראל (שפט' ה ח). — ובשלילה, לא נראה, במשמ' לא היה במציאות וכדו': לא נהיתה ולא נִרְאֲתָה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה (שפט' יט ל). לא בא כן עצי אלמגים ולא נִרְאָה עד היום הזה (מ"א י יב). — ובתו"מ: המבריך ג' גפנים ועקריהם נראין וכו' (כלא' ז ב). לא זה הוא חמץ שמוזהרים עליו בבל יראה ובבל ימצא (פסח' ג ג). (סוכה) המעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה (סוכ' ב ב). בין שנראה (הירח) בעליל בין שלא נראה בעליל40 מחללין עליו את השבת (ר"ה א ה). בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו (שם ב ז). ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה (שם שם ח). וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון (תענ' ג ו). לא על שאכלו (זאבים את התינוקת גזרו תענית) אלא על שנראו (ר' יוסי, שם שם). וירקה בפניו, רוק הנראה לדיינים (יבמ' יב ו). נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על פני המים (סוט' ב ב). (אבנים) שנראות עמו (עם מרקוליס) אסורות ושאין נראות עמו מותרות (ע"ז ד א). ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים (אבו' ה ח). מחט או טבעת שנמצא בנחושתו של תנור נראין אבל לא יוצאין, אם אופה את הבצק והוא נוגע בהן טמא (כלים ט א). נמצאו במגופת החבית וכו' נראין בתוכה אבל לא לאוירה טהורין (שם שם). כשם שהוא נראה לנגעו כך הוא לתגלחתו (נגע' ב ד). חתן שנראה בו נגע נותנין לו שבעת ימי המשתה (שם ג ב). שני דפי חלוק שנראה נגע באחד מהן הרי השני טהור (שם יא ט). נראה (הנגע) בשתי העומד האריג טהור, נראה באריג השתי העומד טהור (שם שם י). היו בה (בפרה) שתי שערות, עיקרן משחיר וראשן מאדים, עיקרן מאדים וראשן משחיר, הכל הולך אחר הנראה (ר' מאיר, פרה ב ה). חץ שהוא תחוב באדם בזמן שהוא נראה חוצץ, ואם אינו נראה טובל ואוכל בתרומתו (מקוא' י ח). ואחר כך התחילו הן (לקרא שמע) וכבר נראית חמה על ראשי ההרים (ר' יהודה, תוספת' ברכ' א ב). אל תראה ערום אל תראה לבוש אל תראה עומד אל תיראה יושב אל תיראה שוחק אל תראה בוכה (הלל הזקן, שם שם ב כד). כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך (ריב"ל, מגי' ב:). כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו (בשם ר' יהודה, מגי' ב.). סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו (רב פפא, נדר' לג.). כיון שהלבנה נראית ברקיע הכל שמחין ומהלכין בדרך (מד"ר שמות טו). בפנים הרבה נראה להם הקדוש ברוך הוא בסיני (ר' לוי, פסיק' רב', י' הדברות פ' קמייתא, קא.). מלמד שהיו קרסי זהב נראין במשכן ככוכבים הנראין ברקיע (ר' אבא, פסיק' ר"כ, ויהי ביום כלות משה, בובר, ה). — בינ', °נִרְאֶה, שאפשר לראותו sichtbar; visible: מה הקב"ה רואה ואינו נראה, אף נשמה רואה ואינה נראית (ברכ' י.). אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין (של תלמיד חכם עִוֵּר), תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין (של שכינה) (חגי' ה:). — *נִרְאֶה כְ, במשמ' נִדְמֶה כְאִלּוּ, דומה לְ: היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו (כלא' ב ז). מפני שהיא נראית כשדה חרדל (ר' מאיר, שם שם ט). הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים הרי זה כרם (הוא, שם ה א). אם היה (חריץ) מפולש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמים (ר' אליעזר בן יעקב, שם שם ג.). עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה (ר' יהודה, עירוב' ב א). נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו (אבו' ב ג). אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים וכו' לפי שכהה נראית עזה ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה (נגע' ב ב). שתי בהרות וכו' אף על פי שמדובקין ביחד והם נראין כא' טהור (שם ח ו). אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ (רב יהודה בשם רב, פסח' נג.). ממשמע שנא' ויקרעם איני יודע שהן לשנים, אלא שנראין קרועים כשנים (ר' אבהו, מו"ק כב:). וכי אוכלין היו (המלאכים), אלא נראין כאוכלין (מד"ר בראש' מח). — *נִרְאֶה דבר לפלוני, נכון וטוב הדבר בעיניו: אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה ולא נראה יתר על ח' (ערכ' ב ב). מאי לא נראה יתר על שמונה, אמר רב הונא לא נראה לחכמים לעבר יתר על שמונה (בבלי שם ח:). לבני אדם שאמרו למלך, הנראה שתגיע עמנו אצל מושל עכו (ספרי במד' פד). למלך ב"ו שאמר לעבדו, הנראה שתעמידני בשביל שאני הולך ליתן ירושה לבני (שם שם). משל למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג והיה יושב ומפקדו ואומר לו הנראה41 שלא יאכל מאכל רע ולא ישתה משקה רע (שם שם פז). לא יאמר אדם לחבירו הנראה42 שתעמוד עמי לערב (ת"ר, ע"ז ז.)43. נראין דברים בערבי שבתות שזה מביאה וזה מביאה כמפריש מחיוב על חיוב, אבל בחול וכו' (ר' יוסי, ירוש' חלה ג א). נראין דברים שתהא הלכה כר' עקיבא (ר' יהושע בן לוי, שם שבת ב ג). ונראין הדברים שהברכה שרת במעיה של אותה צדקת (ר' יצחק, מד"ר רות, ויאמר לה בועז לעת האכל). — *ונראים דברי פלוני, דבריו עדיפים, מסתברים ונכונים: נראים דברי ר' יהודה בקרקעות וכו' ודברי ר"ש במטלטלים (רבי, שם ח ה). רבי עקיבא היה דורש בו דבר אחד ואני דורש בו שני דברים, ודבריי נראים משל רבי (ר"ש בן יוחאי, ספרי במד' צה). ד' דברים היה ר' עקיבא דורשם ואין אני דורשן כמותו ודברי נראים מדבריו (הוא, שם דבר' לא). רב יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו הלכה, ואמרי לה מטין, ר' יוחנן אמר מודים, ור' חייא בר אבא אמר נראין44 (ברכ' לג:). ר' אסי אמר הלכה ור' חייא בר אבא אמר מטין ורבי יוסי בר חנינא אמר נראין (עירוב' מו:). חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, א"ר ונראין דבריהן מדברינו (פסח' צד:). נראין דברי ר' יהודה בבור ושובך ודברי ר' יוסי בשדה ואילן (הוא, ב"ב עט.). נראין דברי ר' יהודה בשלא ניער ושלא כסה ודברי חכמים בשניער וכסה (הוא, חול' קח:). נראין דברי ר' יהודה בהא ודברי חכמים בהא (הוא, שם קט.). נראין דברי ר' יהודה בן אגרא בשלא בדקה ודברי חכמים בשבדקה (הוא, נדה נג.). — *נִרְאָה במשמ' נעשה רָאוּי: נראה ונדחה חוזר ונראה (סוכ' לג:). — ובתפלה: יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו (אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא, בתפלת י"ח לראשי חדשים ומועדים). — ובסהמ"א: והשוו הפותרים אף לאפאיהם, והעמידו אפאיהם מגזרת אף, ונראית המלה כי אינה פתורה כדת (מנחם, מחב', אף, 29). שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה (רש"י, פסח' פט., ד"ה קטן). שאם נראית הלבנה הישנה משחשיכה יום עשרים ותשעה שהוא ליל שלשים אין מקדשין אותו ביום ל' (הוא, ר"ה כ:, ד"ה צריך). דחוי מעיקרא עדיף מנראה ונדחה, דמה שלא נראה למצוה מעולם עד עכשיו השתא הוא דמיתחזי והוי כקרבן שהוקדש עכשיו ומתחלתו מחוסר זמן היה, אבל נראה למצוה ונדחה ממנה ה"ל דחוי (הוא, סוכ' לג:, ד"ה תפשוט). אף כאן ליראות מן האדם בשתי עיניו של אדם (הוא, חגי' ב., ד"ה אף). כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא ליראות לו (הוא, סנה' ד:, ד"ה יראה). שלא נראו להתאבל בשעת התחלת אבילות ידחו אף לאחר מכאן (הוא, שם מז:, ד"ה הואיל). דשרי להטיל מום קודם שימות כדי שיראה לאכילה כר' יהושע דאמר יגרום לה טומאה כדי שיראה לזילוף (הוא, בכורות לג:, ד"ה ורבנן). כך בא ליראות, שיהא הוא נראה לך בשתי עיניך (הוא, ערכ' ב:, ד"ה יראה יראה). אוי לשלש שנים שאבדתי משנראיתי לביאה (הוא, נדה מה., ד"ה אוי לשלש). כי כח החכמה הנראית ביצירת הפיל לפי גודל גופו איננו יותר נפלא מכח החכמה הנראית ביצירת הנמלה לפי קטנותה (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). ואילו היינו מעלים בלבבינו כי השקפת המלכים על הנסתר ממצפונינו כהשקפתם על הנראה מגופינו לא היינו מתעכבים לקשט מצפונינו כרצונם ממנו (שם, חשבון הנפש ג). כאילו היא בושה להראות ערומה ואינה נראית עד שתלבש צורה (הוא, כוזרי ה ב). היו לו אשה ובנים ומתו בין קינוי לסתירה כבר נראית לשתות ומשקה אותה (רמב"ם, סוטה ב יא). כן הזהיר שם להשמר ממדה אחרת ואם היא נראית טובה בעיני קצת בני אדם (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, הקדמה, ב.). שדברי הנטיה לדברי מינין הנראית מדבריו היתה כנגד זה (שם שם). המתין הכתוב בזכירתן (של המאורות) עד שנראית היבשה (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב יז, לו:). שכבר יראה במה שבקרי ובהזדמן שיש לו סדור מה עד שכבר ימצא אישים רבים וכו' (רלב"ג, מלחמ' ה' ב ב). והנה לעתים נראתה הלבנה ביום שני והיתה נראית בכל העולם והקביעה היתה יום ג (ר"א הקראי, גן עדן, קדוה"ח ח, ח:). ונראית מדת הנדיבות בנשר אשר הוא היותר נדיב שבכל העופות (רי"א מודינה, צמח צדיק, פרק יד, 24). וגם נראית החכמה האלהית ביצירות הקטנות והגדולות וכולם מעידות כי אל אחד בראם (טוביה כץ, מעשה טוביה, עולם עליון ג א, ד.). — ואמר הפיטן: יעלה תחנוננו מערב ויבא שועתנו מבקר ויראה רנוננו עד ערב (יעלה, ערבית יוה"כ). — ואמר המשורר: ראה ולא נראית לרֹאה ולא נראה בֹּאי והודי (ר"י הלוי, משגיב בכחו, שעה"ש 105). — °נִרְאֶה לי, ובר"ת נ"ל, טוב ונכון בעיני45: ומה שנ"ל בזה הוא וכו' (ר"י ברצלוני, העתים, הלכ' ערבי שבתות). וכן נראה לי שאם נגע בצפרנו או בשניו נטמא (רמב"ם, טומאת מת א ג). — °ובאותה משמ', יֵרָאֶה לי: ויראה לי ששתק ממנה הפסוק כדרך ששתק מאיסור הבת (שם שם ב). — °ובקצור, יֵרָאֶה: יראה היות הנפשות נבראות קודם הגופים וחוץ מהם (רשב"ג, חמדה גנוזה א). — °נִרְאֶה, כמו נִגְלֶה, גלוי, הדבר גלוי לכל, בנגוד אל נסתר: אני מודה לרבני שמקבץ אלה שני הפנים ביתרונו על הקראים בנראה ובנסתר (ר"י א"ת, כוזרי ג נ). — °ובמשמ' המובן הפשוט: הדרשות כולם אשר הנראה מהם46 מרוחק מאד מן האמת (ר"ש א"ת, מו"נ, פתי' הרמב"ם). — °ובדקדוק, נח נִרְאֶה, שוא נח באות הנשמעת במבטא בנגוד אל נח נסתר או נעלם באותיות אהו"י הנחות: ופעם תהיה האות האחרון נח נעלם ופעם נראה (ראב"ע, ספר השם, קבוצ' קונטר', ז). — כַּנִּרְאֶה, לפי הנראה, במשמ' כאשר נראה ונדמה, anscheinend; Parait-il; apparently, נוהג בדבור ובספרות.

— הִפע', הֶרְאָה (ו)הַרְאֵיתִי, הֶרְאִיתִיךָ, הִרְאִיתִם, -תִים, הִרְאִיתָ, הִרְאִיתַנִי, הֶרְאָנִי, הִרְאָנִי, הֶרְאֲךָ, הֶרְאָנוּ, הֶרְאָם, מַרְאֶה, הַרְאוֹת, הַרְאֹתְךָ, הַרְאוֹתְכָה, הַרְאֹתוֹ, לַרְאֹתְכֶם, הַרְאוֹתָם, הַרְאֵנִי, הַרְאֵנוּ, הַרְאִינִי, אַרְאֶךָּ, אַרְאֵהוּ, אַרְאֶנּוּ, תַּרְאֵנִי, יַרְאֶה, יַרְא, יַרְאֵנִי, יַרְאֵהוּ, יַרְאֵנוּ, יַרְאֵם, יַרְאוּם, — הֶרְאָה את פלוני, עשה שיִרְאֶה, הראה אותו דבר, גרם לו שיראה את הדבר וכדו' במציאות, בחזון, בלב וכו'47, sehen lassen, zeigen; faire voir, monter; to let see, show: לך לך וכו' אל הארץ אשר אַרְאֶךָּ (בראש' יב א). אשר האלהים עשה הֶרְאָה את פרעה (שם מא כח). והנה הֶרְאָה אתי אלהים גם את זרעך (שם מח יא). בעבור זאת העמדתיך בעבור הַרְאֹתְךָ את כחי (שמות ט יו). ככל אשר אני מַרְאֶה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו (שם כה ט). כאשר הֶרְאָה אתך בהר כן יעשו (שם כז ח). הַרְאֵנִי נא את כבודך (שם לג יח). כמראה אשר הֶרְאָה יי' את משה כן עשה את המנרה (במד' ח ד). וַיַּרְאוּם את פרי הארץ (שם יג כו). אולי יקרה יי' לקראתי ודבר מה יַרְאֵנִי והגדתי לך (שם כג ג). ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לַרְאֹתְכֶם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם (דבר' א לג). אתה החלת לְהַרְאוֹת את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה (שם ג כד). זאת הארץ וכו' הֶרְאִיתִיךָ בעיניך ושמה לא תעבר (שם לד ד). עד תם כל הגוי וכו' אשר נשבע יי' להם לבלתי הַרְאוֹתָם את הארץ אשר נשבע יי' לאבותם (יהוש' ה ו). הַרְאֵנוּ נא את מבוא העיר (שפט' א כד). לך וְאַרְאֶךָּ את האיש אשר אתה מבקש (שם ד כב). אם אמצא חן בעיני יי' והשבני וְהִרְאַנִי אתו ואת נוהו (ש"ב יה כה). וְהִרְאַנִי יי' כי מות ימות (מ"ב ח י). הִרְאַנִי יי' אתך מלך על ארם (שם שם יג). והשמיע יי' את הוד קולו ונחת זרועו יַרְאֶה בזעף אף ולהב אש אוכלה (ישע' ל ל). הִרְאַנִי יי' והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יי' (ירמי' כד א). זה הדבר אשר הִרְאַנִי יי' והנה כל הנשים וכו' מוצאות אל שרי מלך בבל (שם לח כא-כב). ואדבר אל הגולה את כל דברי יי' אשר הֶרְאָנִי (יחזק' יא כה). ראה בעיניך ובאזניך ושים לבך לכל אשר אני מַרְאֶה אותך כי למען הַרְאוֹתְכָה הבאתה הנה (שם מ ד). כה הִרְאַנִי אדני יי' והנה יוצר גובי בתחלת עלות הלקש (עמו' ז א). כה הִרְאַנִי והנה אדני נצב על חומת אנך (שם שם ז). ואומר מה אלה אדני ויאמר המלאך הדבר בי אני אַרְאֶךָּ מה המה אלה (זכר' א ט). וַיַּרְאֵנִי יי' ארבעה חרשים (שם ב ג). וַיַּרְאֵנִי את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יי' (שם ג א). הַרְאִינִי את מראיך השמיעיני את קולך (שה"ש ב יד). להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות לְהַרְאוֹת העמים והשרים את יפיה (אסת' א יא). — ובלי לצַין את הרואה, הציג לראוה: בְּהַרְאֹתוֹ את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו (שם שם ד). — הראה אותו טוב, חסד, צרה וכדו': רבים אמרים מי יַרְאֵנוּ48 טוב (תהל' ד ז).  הִרְאִיתָ48 עמך קשה השקיתנו יין תרעלה (שם ס ה). אשר הראיתנו49 צרות רבות ורעות תשוב תחיינו (שם עא כ). הַרְאֵנוּ יי' חסדך וישעך תתן לנו (שם פה ח). — והראה האדם את נפשו טוב, נתן לעצמו לראות טוב: אין טוב באדם שיאכל ושתה וְהֶרְאָה50 את נפשו טוב בעמלו (קהל' ב כד). — ועם ב השמוש: זבח תודה יכבדנני ושם דרך אַרְאֶנּוּ בישע אלהים (תהל' נ כג). — הראה את פלוני בשֹׁרְרָיו, באויביו, הראהו מפלת שנאיו: אלהי חסדי יקדמני יַרְאֵנִי בשררי (שם נט יא). — ובתו"מ: מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה (כלא' ו ד). דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעליתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראיתם או כזה (ר"ה ב ח). האומר לאשה הרי את מקודשת לי וכו' על מנת שאראך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויראה לה ואם הראה על השלחן אינה מקודשת (קידוש' ג ב). על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראנה, ואם הראה בבקעה אינה מקודשת (שם שם ג). השוחט הבכור ומראה את מומו ר' יהודה מתיר (בכורות ד ג). הראיתי בכור זה ובעל מום הוא (שם ה ה). השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו וכו' (שם שם ו). מראה שנשברה אם אינה מראה את רוב הפנים טהורה (כלי' יד ו). שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חברו (ר' אליעזר, ברכ' נה:). אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי (רבא, עירוב' כא:). ומראין את העין מה שיכולה לראות (מדר' תהל' א). — והראה לפלוני: הרי את מקודשת לי וכו' על מנת שאראך מאתים זוז, הרי זו מקודשת ויראה לה (קידוש' ג ב). עד מתי מותר להחזיר (את המקח) עד כדי שיראה לתגר או לקרובו (ב"מ ד ג). עד מתי מותר להחזיר, בכרכים עד כדי שיראה לשולחני (שם שם ו). יש מראה נגעו לכהן ונשכר ויש שמראה ומפסיד, כיצד, מי שהיה מוחלט והלכו להן סימני טומאה לא הספיק להראות לכהן עד שפרחה בכולו טהור, שאלו הראה לכהן היה טמא, בהרת ואין בה כלום לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכולו טמא, שאלו הראה לכהן היה טהור (נגע' ח י). מי שהיו מימיו על כתפו והורה הוראה והראה לאחרים את הדרך והרג נחש ועקרב ונטל אוכלים להצניע פסול (פרה ז ט). שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין (ר' שמעון חסידא, ברכ' ז.). אמר להן (ר' חנינא בן דוסא) הראו לי את חורו (של הערוד) הראו לו את חורו (שם לג.). לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראים לו חלום רע (רב הונא, שם נה:). אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו (ר' יונתן, שם שם). (האשה שאמרה התקבל לי ממקום פלוני וקבלו לה ממקום אחר) מראה מקום היא לו51 (גיט' סה.). (מי שאמר שיעשו לו גט פשוט ועשו לו מקֻשר) מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו (ב"ב קסה.). שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו (ר"ל, ע"ז ה.). והם מראות דם לחכמים חוץ מאשה אחת שהיתה בשכונותינו שלא הראת דם לחכמים ומתה (ר' יוסי, נדה לג:). הזונה בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה בחפץ היא מראתו לחברותיה ואומרת ראו כמה כבדני אוהבי (מד"ר שמות לב). עשה שני אנפוראות גדולה וקטנה, הקטנה הראה לדוד והגדולה לא הראה לו (פסיק' ר"כ, שקלים, בובר, יח:). כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא הכבוד שלו והראהו למשה וא"ל זה יתנו, כזה יתנו (ר' מאיר, שם שם, יט.). — *והראה לדבר, כמו את הדבר: נלינה בכפרים, אראך לאומות העולם שאתה משפיע להם טובות וכופרים בך52 (פסיק' רב', נחמו נחמו, קמב.). — *והֶרְאָה את עצמו: אמר להם יעקב לבניו, אל תראו עצמכם כשאתם שבעים לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם (ת"ר, תענ' י:). — הראה עצמו באצבע, עשה מעשה מצוה כדי שיראוהו הבריות: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע (רבן גמליאל על יהודה בן פפוס, ירוש' ברכ' ב ט). — *הֶרְאָה פנים לכל צד, הביט לכאן ולכאן: לגיבור שהוא מפלפל בזינו ומראה פנים לכל צד (פסיק' רב', י' הדברות קמייתא, ק:). — *הראה פנים לפלוני, בא לבקרו: והלא אמרו אין אבל בשבת, מפני מה אמרו להראות לו (לאבל) פנים, לא מפני הכבוד (בשם ר' חנינה, ירוש' מו"ק ג ה). אין מראין פנים לא בראש השנה ולא בי"ה (שם שם ג ו). יום הכיפורים שחל להיות בשבת מראין בו פנים (ר' שמואל בר רב יצחק, שם שם). — *הראה פנים בהלכה, באר והסביר אותה: איש תואר, שמראה53 פנים בהלכה (רב, סנה' צג:). — *הראה לפלוני באזנו, השמיע לו דברי תוכחה54: מעשה בתינוק וכו' ששבר צלוחית בשבת והראה לו אביו באזנו ונתיירא מאביו והלך ואיבד עצמו בבור (שמח' ב ה). — ובתפלה: בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו (אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן, מוסף שלש רגלים). — ובסהמ"א: בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע (רש"י, שמות יה ב). תרדפו למצוא כזבים כגון הזיפים שמלשינים עלי ולי היו מראים שלום (הוא, תהל' ד ג). מצינו אף תנאים שמלמדים הלכות דרך ארץ שלא יראה אדם עצמו על הבריות כרעבתן (הוא, ביצ' כה:, ד"ה כדתניא). — ואמר המשורר: ויש מראה לך טובה ביום טוב ויום צוקה יהי חבר לצוקה (ר"ש הנגיד, ידידותך, ברודי, 30). — °ובדקדוק, הֶרְאָה אות, הוציא אותה בדבור, הפך מן הֵנִיחַ, הבליע: ויש שמראים האות הזאת ולא יבליעוהו ואם יהיה נחה, אמרו סבבו את העיר וכו' (ר"י א"ת, הרקמה כב, 140). שיש מן העברים מי שמבליע נון בן (בתיבות יהושע בן נון) ומהם מי שמראה אותה (בשם רסע"ג, שם, 141). שהזהירו עליו רבותינו ז"ל לבאר כל שתי אותיות דומות נופלות בקריאת שמע על הדרך הזה ולהראותם (שם שם). — ובינ' °מַרְאֵה מקום55, רמז למקום בספר שבו נמצא מאמר זה או זה: עוד בא לידי ערוך נדפס בכתב מרובע וכו' והוא בלתי מראה מקומות ובלתי המוסף (ר' ישעיה ברלין, הקדמ' הפלאה שבערכין על הערוך). והכוכב מורה על המראה מקום אשר בצדו על הגליון, אמנם ציון העגול הקטון וכו' מורה על מאמרי חז"ל והמדרשים ועל מראה מקומם וכו' יען היה מקום הגליונות צר מאד הוצרכתי להשתמש בראשי תיבות במראה המקומות (הקדמת המגיה לפי' אברבנאל לנביאים ראשונים). — °ומַרְאֵה מקום במשמ' הוכחת מקום אחר, שהנאשם היה בו בשעה שנעשה הפשע, Alibi; alibi, נהג בלשון היהודים בימי הבינים56.

— הָפע', הָרְאָה, הָרְאֵיתָ, מָרְאֶה, — א) הָרְאָה דבר את פלוני, הראו את פלוני דבר: והיה הנגע ירקרק או אדמדם וכו' וְהָרְאָה את הכהן וראה הכהן את הנגע וכו' (ויקר' יג מט-נ). — ב) הָרְאָה פלוני דבר, הֶרְאוּ לו דבר, עשו שיִרְאֶה אותו: וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מָרְאֶה בהר (שמות כה מ). והקמת את המשכן כמשפטו אשר הָרְאֵיתָ בהר (שם כו ל). אתה הָרְאֵיתָ57 לדעת כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו (דבר' ד לה).  — ובתו"מ: בשלא הוראו לו (לאבל) רוב פנים (של המנחמים, הוא מונה שבעת ימי אבל), אבל אם הוראו לו רוב פנים נוטלו למרחץ (ירוש' מו"ק ג ה). — °מֻרְאֶה, דבר שהובאה עליו ראָיה והוכחה, מוכח: אם תראה ראיה על הדרך אשר יודע המוראה בו וכו' ובידיעת הדבר המוראה עליו (ספר הישר (העריות) לישועה בן יהודה הקראי, 2). 

— הִתפ', נִתְרָאֶה, תִּתְרָאוּ, יִתְרָאוּ, — הִתְרָאוּ פלוני ואלמוני, ראו זה את זה, הביטו זה על זה58: וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תִּתְרָאוּ58 (בראש' מב א). — והִתְרָאוּ פנים, באו לראות זה את זה: אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש וכו' לאמר לכה נִתְרָאֶה פנים (מ"ב יד ח). ויעל יהואש מלך ישראל וַיִּתְרָאוּ פנים הוא ואמציה מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה (שם שם יא). — *וכמו נִפע', התראה, שראו אותו, הראה את עצמו: שכח ואכל ושתה (ביום תענית) אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו (ת"ר, תענ' י:). שאותם מלאכים כשנתראו תחלה לאברהם בדמות עוברי דרך נתראו לו (מד"ר במד' י). — ובסהמ"א: ומסרה (את האגרת) לו לאמר לו לך והתראה לפלוני ויתן לך מעות שיש לי בידו (רש"י, ב"ק קד:, ד"ה בדיוקני). — יֵרָאֶה משמע שיתראו לפניו (הוא, סנה' ד:, ד"ה יראה). עמד עליו איש כצפעוני יפריש ויאמר לנו למה תתראו ותראו חתת ותיראו (ר"י חריזי, תחכ' לז, 301). כי עניות ומסכנות יהיו בעיר כי אפילו המתראים בחוץ ביתם רק מכל טוב (רד"ק, ישע' ג ז). — °הִתְרָאָה כירא וחרד וכדו', עשה עצמו כירא וחרד: ומה גם בראותם כי גם אנכי שר צבאם חושב לברוח מהעיר ולהציל את נפשי כי התראתי כירא וחרד ומפחד מפני חרב הרומאים (קלמן שולמן, תולדות יוסף, 86).