ב. רֹב

רוֹב, ש"ז, — פחד, תדהמה, Schrecken, Furcht; effroi, crainte; terror, fear: פחד קראני ורעדה וְרֹב1 עצמותי הפחיד (איוב ד יד). — ובמשמ' ב. רַב, נדהם ומפחד: מה יעצת ללא חכמה ותשיה לָרֹב1 הודעת (שם כו ג). מֵרוֹב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים (שם לה ט).



1 [עי' בפרושו של טורטשינר לכתוב.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים