*, פעל מסֻפק1, קל לא נמצא.
— פִע', רִבֵּב, — רבב את הנאד, רִכֵּךְ אותו לפני שמושו2: ת"ר, נודות העכו"ם גרודים חדשים מותרין, ישנים ומזופפין אסורין, עכו"ם ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש, וכי מאחר דעכו"ם נותן לתוכן יין כי ישראל עומד על גביו מאי הוי, אמר רב פפא, ה"ק, עכו"ם ריבבן ועיבדן וישראל נותן לתוכו יין וכו' (ע"ז לג.).
1 [עי' בהערה שאחר זו.]
2 [פעל זה, הקשור כנראה גם בש"ע רְבָב (עי' שם), נמצא אך במקום אחד המובא כאן (ואמנם מביאות אותו התוספות ע"ז לג. בשם התוספתא, אך אינה בתוספתה שלפנינו); וגם פה אין הקריאה מֻסמכת, כי כן מורים אף דברי רש"י: ריבבן ברי"ש כמו רבב, ע"כ, על ספק בנוסח, וגרסת הערוך שבדפוסין: רובבן, ובכתבי יד (עי' קוהוט) אף רובבין וכדו' אך לפי העניין נראה שהכונה: ריככן, כי כן צריכים כלי עור לריכוך בשמן לשם עיבוד, וגם מזמן לזמן, לבל יתיבשו וישתברו, ואף במקום רְבָב נראה שצ"ל רְכָךְ, ועי' בהערה לשם זה.]