1, ש"נ, מ"ר רְבָבוֹת, סמ' רִבֲבוֹת, רִבְבֹת, בכנ' רִבֲבֹתָיו, — הרבה מאד, וביחוד עשרת אלפים, zehntausend; dix mille, myriade; ten thousand: ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רְבָבָה (בראש' כד ס). ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רְבָבָה ירדפו (ויקרא כו ח). איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רְבָבָה (דבר' לב ל). ולקחנו עשרה אנשים למאה וכו' ומאה לאלף ואלף לָרְבָבָה (שפט' כ י). יפל מצדך אלף וּרְבָבָה מימינך אליך לא יגש (תהל' לא ז). דודי צח ואדום דגול מֵרְבָבָה (שה"ש ה י). — ומ"ר רְבָבוֹת: ובנחה יאמר שובה יי' רִבֲבוֹת2 אלפי ישראל (במד' י לו). יי' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מֵרִבְבֹת3 קדש (דבר' לג ב). בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רִבְבוֹת אפרים והם אלפי מנשה (שם שם יז). ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד בְּרִבְבֹתָיו ויחר לשאול מאד וכו' ויאמר נתנו לדוד רְבָבוֹת ולי נתנו האלפים (ש"א יח ז-ח). הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד בְּרִבְבֹתָיו (שם כא יב; וכעין זה שם כט ה). הירצה יי' באלפי אילים בְּרִבְבוֹת נחלי4 שמן (מיכה ו ז). לא אירא מֵרִבֲבוֹת עם אשר סביב שתו עלי (תהל' ג ז). — ואמר בן סירא: כי כחלב מורם מקדש כן דויד מישראל וכו' על כן ענו לו בנות ויכנוהו ברבבה (ב"ס גני' מז ב-ו). — ובתפלה: אין אנחנו מספיקים להודות לך וכו' על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי5 רבבות פעמים (נשמת). — ובסהמ"א: גם הוא האלף דומה לאחד עד היותם תשעה אלפים כנגד תשעה אחדים ובהגיעך לעשרת אלפים אז נשלם החשבון בהיותו רבבה אחת (ראב"ע, שמות ג טו). — ואמר הפיטן: קיראוהו ביקדושה רוממוהו ברבבה רננוהו ברעדה (ינאי, האמירוהו, קרוב' לימים נוראים, זולאי, שלד). פקדיהם ושמותם צבאם ורבבותם קומם במחנותם רם השוכן אתם (אתה אהבת, זולת שקל'). מי כמכה דר בערבות ומי כמכה הדור ברבי רבבות (תאיר נוגה, לשמיני עצרת, מחז' איטל' ב, קפו.).