ב. רָבַב

פ"י, רָב, רֹבּוּ, — ירה וזרק במקור נדפס 'וורק'. חצים בקשת: וימררהו1 וָרֹבּוּ וישטמהו בעלי חצים (בראש' מט כג). וישלח חציו ויפיצם וברקים רָב ויהמם2 (תהל' יח יה). — ואמר המשורר: הרבה דרכים יש לעול, וליושר דרך יחידה לא הבינה נסוג לבב, כרב למטרה אשר מחטוא נשמר אך רב בארץ באשר יאהב רבב (ר"ש הנגיד, בן משלי שמ, ששון, קנח).



1 [אין גם וימררהו לשון מרירות אלא לשון הציבי לך צינים שימי לך תמרורים (ירמ' לא כ), והכונה: הציבו אותו כמטרא לחץ, כקורה לחצים. ועי' גם בערך שָׂטַם.]

2 [במקום זה בש"ב כב יה רק: וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (קרי: ויהם).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים