* 1, ש"ז, —  רב ואדון, בפרט בכנוי לאלהים, Herr; maître; lord: או בשמוש כלפי האלהים רבון העולם: עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו, רבון העולם, כתבת בתורתך כל דייתיקי שבטלה מקצת בטלה כולה וכו' (ר"ש בן יוחי, ירוש' סנה' ב ו). אמרה (הגר) רבון העולם, אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך, והיום הוא (ישמעאל) מת (ר' ברכיה, מד"ר שמות ג). בקשו מלאכי השרת לקטרגו (לישמעאל), אמרו לפניו, רבון העולם, אדם שעתיד להמית בניך בצמא אתה מעלה לו את הבאר (ר' סימון, שם שם). כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד היתה יוצאת לשדה ויולדת שם וכיון שהיתה יולדת עוזבת הנער ומוסרת אותו להקב"ה ואומרת, רבון העולם, אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך (ר' יהודה, שם שם כג). אמר משה, רבון העולם, הריני מפוייס שמחלת לישראל (שם שם נא). — רבון העולמים: מצות וידוי ערב יה"כ וכו' מאי אמר, רבי יוחנן אמר רבון העולמים (יומא פד:). אמר (יעקב) לפניו, רבון העולמים, אדם מת בלא חולי ואינו מיישב בין בניו וכו', אמר לו הקב"ה, חייך, דבר טוב תבעת וכו' (מד"ר בראש' סה). אמר אברהם, רבון העולמים, אי אפשר לי לירד מכאן בלא קרבן (שם במד' יז). — רבון כל העולמים: לעינין שנ' לא יום אחד תאכלון ולא יומיים וג' אומ' משה, רבון כל העולמים, כן הגון להם שתתן להם ותהרגם (ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' סוטה ו ז). מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל העולמים2 אדון כל הנשמות (ברכות השחר, ברכ' ס:). פעם אחת היה אברהם מדבר עם הקב"ה, באו מלאכי השרת לדבר עמו וכו' כיון שדיבר עם הקב"ה כל צרכו אמר לפניו, רבון כל העולמים, צורך לדבר וכו' (מד"ר בראש' מז, תיאודור, 474). אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, לא דיינו שנשתעבדנו לע' אומות העולם אלא אף לזו שנבעלה כנשים (ר' חייא, שם שם סג). אמרו ישראל לפני הקב"ה , רבון כל העולמים, השמים והארץ כלית ממלאכה מפועל ומצווי מששת ימי בראשית, רחמיך וחסדיך אל תכלא (פדר"א יח). אמר לו הקב"ה (למשה) לך ואשלחך אל פרעה, אמר לפניו, רבון כל העולמים, לא כך אמרתי לך אין בי כח שאני נפגם בלשוני (שם מ). — רבונו של עולם, ובר"ת רבש"ע: שאמר אליהו לפני הקב"ה רבונו של עולם, ענני שתרד אש מן השמים וכו' (ר' אבהו ברכ' ט:). רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך (שם נה:). עג (חוני) עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו, רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך (תענ' ג ח), אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך (ברכ' ד.). (ויחל משה את פני יי') מלמד שאמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, חולין הוא לך מעשות כדבר הזה (שם לב.). אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשי הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני (ריש לקיש, שם לב:). כ"ו דורות הית האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקב"ה, אמר לפניו, רבונו של עולם, אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי (ר' אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא, מד"ר בראש' א). אמר דוד, רבונו של עולם, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות (שם ויקר' לה). באותה שעה עמד משה רבנו בתפלה ואמר, רבונו של עולם הוציאני מן החשד (שם במד' יט). היה צריך (קין) לומר, רבונו של עולם, הנסתרות והנגלות לפניך גלויות ואת שואלני בשביל אחי (ר' אבא בר כהנא, שם שם כ). ויציקום (את עכן וביתו) לפני ה', מהו ויציקום, שחבטן לפני המקום ואמר יהושע לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, בשביל אלו כעסת על בניך, הרי הם לפניך (שם שם כג). — רבון של עולם: אמר (מרע"ה) רבון של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם (פסיק' רב' מתן תורה, צח.). —  רבון כל המעשים: אמרו ישראל, אם (יש) הוא רבון כל המעשים כשם שהוא רבון עלינו נדע3 ואם לאו לא נדע3 (רבי יהושע, מכי' בשלח מסכ' ד). — ובכנוי, רבוני, וכדו': הנוער משנתו צריך לומר בא"י מחיה המתים, רבוני, חטאתי לך וכו' (ירוש' ברכ' ג ב). א"ל (משה ליהושע) עם זה שאני מוסר לך עדיין גדיים הן וכו' אל תקפיד עליהם על מה שהם עושים שאף רבונם לא הקפיד עליהם על מה שעשו (ספרי דבר' שה). משה בשעה שאמר לו האלהים שילך אצל ישראל אמר לו רבוני והרי אינן מאמינין אותי  (ר' נחמיה, מד"ר במד' ז). עלה (משה למרום) ואמר, רבוני כיצד נעשה אותה (את המנורה) , אמר לו מקשה תיעשה המנורה, ואעפ"כ נתקשה משה וירד ושכח, עלה ואמר, רבוני , שכחתי אותה וכו' (ר' לוי בר רבי, שם שם טו). אמר משה (לקב"ה) , רבוני , אני הקפדתי, אהרן מה חטא (שם שם יט). אמר לו (משה להקב"ה) , רבוני , הנח אותו (את אהרן) אצל בני ראובן ובני גד (ולא ימות) (שם שם). — ובשמוש כלפי בני אדם4: אדני משה כלאם, אמר, רבוני , כלאם מן העולם (ספרי במד' צו). וישימני לאב לפרעה, לפטרון בסיליון, לאדון לרבון, ומושל לשליט (מד"ר בראש' צג). — ובסהמ"א: אמר (דוד) לפניו, רבוני , ואומות העולם רואין בו (באור ההוא) , אמר לו (הקב"ה) , לאו (מדה"ג, בראש' א ד, מרגליות, כג). משה אמר לא תסגיר עבד אל אדוניו, אשר ינצל אליך לעשות תורת רבוניו (יפת הלוי, לקו"ק, נספ', 23). — ואמר המשורר: יוסף בחייך עניני, מורי ורבוני (יוסף בן ישראל, לבי לעלמה, שירי תימן, 50). — ומצוי הרבה בתחנות ובקשות5. ועי' א. רִבּוֹנִי, ב. רִבּוֹנִי6.