*, ריבוע, ש"ז, — א) שה"פ מן א. רָבַע, פִע', פעלת המְרַבֵּעַ, המכוַּן שטח לארבע רוחות השמים, וגם במשמ' תכונת הדבר המכֻוָּן לארבע רוחות אלו, צפון, דרום, מזרח ומערב, Orientierung; orientation: מרבעה כריבוע עולם, נותן צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם (תוספת' עירוב' ו ג). בא לרבעה מרבעה בריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם וכו' (ת"ר, בבלי שם נו.). אם איני יודע לרבעה בריבוע של עולם מרבעה כמין התקופה וכו' (ר' יוסי, שם שם). — ב) שטח רָבוּעַ שוה הצדדים, Quadrat; carré; square, וגם פעלת מי שמרבע, מי שעושה רִבּוּעַ: השלחן אינו מביא את הטומאה עד שיהא בו ריבוע1 בפותח טפח (אהל' טו ב). המאהיל כנגד הרבוע טמא, שלא כנגד הרבוע טהור וכו' כלים שכנגד הרבוע טמאין, שלא כנגד הרבוע טהורין (תוספת' שם טו ב). קרן וכבש ויסוד וריבוע2 מעכבין, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו (של המזבח) אין מעכבין (ת"ר, זבח' סב.). — ובסהמ"א3: תקופות, ענין גדול הלוך חמה והפוך שלה ברבוע (רש"י, אבות ג יח). רבוע הקו בעצמו הוא שתעשה עליו מרובע נצב הזויות ויהיו כל צלעותיו הארבעה שוות לקו ההוא (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 11). כשתופרין התפילין תופרין אותן ברבוע (רמב"ם, תפילין ג י). כי הוא יצייר בנפשו קוים ושטחים ורבוע ועגול ושלוש בגשר החומר וכו' ויצייר השטחים והרבוע והעגול והשלוש בדרך הכולל (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 42). והמטה יתבאר מציאותה בריבוע והעץ, והריבוע תכונתה והעץ חומרה הנושא את הריבוע (שם, 49). כי תבנית שם נגזר מן בנה וענינו בנין הדבר ותכונתו ר"ל תארו בריבוע והעיגול והשילוש וזולתם מן התארים (ר"ש א"ת, מו"נ א ג). רבוע העגולה, הרצון בו עשית שטח יקיפו בו קוים ישרים ויהיה השטח ההוא שוה לשטח העגול (ספר הגדרים). והל"מ שיהיו מרובעים (התפלין) רבוע גמור ארכן כרחבן (הלבוש, או"ח לב לט).  — ואמר הפיטן: סביב סביב מיתגלגלים (תימרות העשן) ובריבוע הדביר זוחלים (נחמיה בן שלמה הנשיא, אנאים גבורות, עבודת יוה"כ, ידיעות מכון שוקן ד, רלג). — °ובהשאלה, רִבּוּעַ מספר, הכפלתו בעצמו או במספר אחר וגם רִבּוּעַ קו בקו אחר: כל קו שאתה חולק אותו לשני חלקים תמצא רבוע הקו בעצמו שוה לרבוע כל אחד מחלקיו בעצמו ולכפל רבוע האחד מחלקיו בחלק השני (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 12). שים הקו הזה קו שיהיה שיעורו י"א אמות וחלק אותו לשני חלקים שהם ז' וה', ואתה מוצא רבוע הקו כלו בעצמו קמ"ד, והמספר הזה שוה לרבוע ז' בעצמו שהוא מ"ט ולרבוע מספר ה' בעצמו שהוא כ"ה ובין שני החשבונות יעלה ע"ד ולכפל רבוע ז' בה' פַּעֲמַיִם והוא ע' (שם שם). וכל קו שאתה חולק אותו לשני חלקים שוים ותוסיף עליו קו אחר, יהיה רבוע הקו ההוא עם הנוסף בנוסף והרבוע מחצית הקו בעצם המחצית, כרבוע מחצית הקו עם הנוסף שניהם יחד בעצמם (שם שם, 13). כי י' בריבועו מאה (ספר הקנה, הוכח תוכיח). — ובמשמ' מדידת השטח: רבוע המרובע, ואם תרצה אמור תשבורת המרובע (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב, 23). וכבר הראיתיך דרך רבוע המרובעות אשר הן שוות בצלעותן וגם המרובעות הארוכות אשר כל זויותיהן נצבות (שם שם, 25). ואתה יודע שרבוע התושבת הוא י"ו (שם ד, 101). — °ומדידת חלל הגוף: שכל גולם בעולם וכל גוף נצב הזויות והקומה שאינו כדור תמצא שלישית רבועו הוא רבוע מוצקי (שם שם). — ג) °במשמ' ארבעה דברים הבאים יחד, ואמר הפיטן: רשפת צרים, רבוע4 מכות צוררים (ר"א קליר, קמי קהלך, קרוב, ב פסח). הלב מתחלק לארבעת רבעים ורבע מוכן לרבוע5 כוס ישועות (הוא, אז ראית, סלוק שבת שקלים). ומנהג ארבע תקופות מתשעים ואחד תכופות שבע ומחצה עדופות ובריבועם השנים נאספות (נחמיה בן שלמה הנשיא, אנאים גבורות, עבודת יוה"כ, ידיעות מוכן שוקן ד, רכד). ברבוע6 תשיב במצו' במקרא משלש בפצוי (שלמה הבבלי, לך ה' הצדקה, סליח' מנחה יוה"כ). אוגדי ריבוע סיחים7 במצות לקיחה שוחחים (אוגדי ריבוע, ברכה לסוכה, ידיעות מכון שוקן ה, עב). — ד) °שם מטבע, רבע דינר, רִבְעָה8: ובלשון הברייתא קורין לחצי9 דינר ריבוע (רגמ"ה כרית' ט:).