ב. רִבּוּי
°, ש"ז, — כמו גּדּוּל, שגדלו ורבו אותו, Zögling; élève; pupil: ומר רב אלחנן נט' רח' הוא גידולנו וריבוינו (מכתב מימי הגאונים, דוד כהנא, זכרון לגאונים קדמונים, הקדם שנה ג, 3). אמר לו הקב"ה, משה, אתה אמר לי שלח נא ביד השלח, יהושע תלמידך קטן ורך ורבוייך, הוא יכניס את ישראל לארץ (מדה"ג, שמות ד יג, הופמן, 34).