ת"ז, מ"ר רְבֻעִים, נק' רְבֻעָה, — בעל ארבע צלעות שוות בזויות נצבות,  quadratisch; carré; square: ועשית את המזבח וכו' חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רָבוּעַ יהיה המזבח שמות כז א. ועשית חשן משפט וכו' רָבוּעַ יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו שם כח יה-יו. ועשית מזבח וכו' אמה ארכו ואמה רחבו רָבוּעַ יהיה שם ל א-ב. וכל הפתחים והמזוזות רְבֻעִים שקף מ"א ז ה. ההיכל מזוזות רְבֻעָה יחזק' מא כא. והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רָבוּעַ אל ארבעת רבעיו שם מג יו. — ובסהמ"א: והמרובע הוא אשר יש לו ארבע צלעות והוא נחלק במקום הזה לחמשה חלקים, הראשון מרובע רבוע והוא אשר כל צלעותיו הארבע שוות זו לזו וכל זויותיו הארבע נצבות ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת  א, 10. — ואמר הפיטן: יקרא בלבו בזרת רבועה, ירכסו בו בקביעה, ימלאו בו טורים ארבעה, יוחקו בו מרובעה משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, ? יוה"כ, Elbog., Stud, 129. — ובקצור רָבוּעַ במשמ' מרֻבע רָבוּעַ Quadrat; carré; square: כל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה, ורבוע זה הוא המרובע שצלעותיו שוות וזויותיו נצבות ראב"ח, חבור ? והתשבורת, הקדמת המחבר, 3