א. רִבּוֹנִי

°, ת"ז, — של רבון העולם, אלהי: ואז היו ראויים להֵראות האור עליהם וההשגחה ההיא הרבונית (ר"י א"ת, כוזרי א צה). ועלה משה מן ההר להוריד להם הלוחות כתובים ולעשות להם ארון וכו' שבו הברית לאלהים והבריאה הרבונית ר"ל הלוחות (שם שם צז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים