ב. רָבַץ
קל לא נמצא.
— הִפע', מַרְבִּיץ, — הִרְבִּיץ אבנים, צרף אותן, עשה אותן זכות ושקופות: הנה אנכי מַרְבִּיץ1 בפוך אבניך ויסדתיך בספירים (ישע' נד יא).
1 [הקדמונים גזרו את המלה מן א. רבץ, והחדשים שהתקשו בשמוש המלה כאן, הציעו קריאות שונות כגון אדניך במק' אבניך, או מרביד, משבץ, משביץ במק' מרביץ, וכן רשם המחבר בסימן שאלה בשולי התנ"ך שלו משביץ?
ואולם כנראה לפנינו פעל רבץ אחר, המקביל לערב' רַוְבַּצַ روبص במשמ' טהר וצרף כסף, וממנו רובאצ روباص, כסף טהור, וצ"ל: אנכי מרביץ, ז"א מזקק ומטהר, כפוך (במק' בפוך) אבניך, אבני הבנין שלך. ואולי קרוב לשמוש הפעל הזה רמץ, הבא בארמ' כתרג' של שבץ בעבר' כגון משבצות זהב בת"א ((שמות כי יא) ועוד): מְרַמְּצָן דדהב]