רַבְצָל

* 1, רובצל, ש"ז, — מין כיס עור קטן של בַּסָּמִים וכדו': אף הרבצל2 והמזודה כל שהן הרי אלו טמאין מדרס (ר' יהודה, כלים כ א).



1 [אלה דברי הגאון בפרושו (פרוש הגאונים, אפשטין, 54): הרבצל, א' ד' רובצל פ' כמין חימת קטן ביותר שיש לאילו הבשמים ליתן בו בשמים, ע"כ. וה(רמב"ם, דרנבורג, 170) פרש, וז"ל: והחמת אלקרבה, ומיזדה ועא ג'לד יג'על פיה אלמסאפרון אלזאד וכו' ורובצל מן הד'א אלנוע איצ'א, ע"כ, ובעבר': והחמת הנוד, ומיזדה שק של עור אשר ישימו בו הולכי דרכים את צידתן וכו' ורובצל גם כן מזה המין, ע"כ. ואין צורת המלה ברורה, ואפשר שלפנינו שבוש של מלה לא עברית. ורב הדמין לרומ' capsula (צורת הקטנה של capsa, שממנה קופסה ואף קפצה) שהיתה מתאימה במשמעותה, ואפשר שצ"ל קבצל וקראו רו(בצל) במקום ק, הואיל וראו את הקו השמאלי של ק כאות ו.]

2 [במשנ' מנֻק' ליוורנו: הרַבְצָל, ובכ"י מנֻק' בודל': רִבְצֵל, ובקצת דפוס' רובצל, וכן בספר המליצה, הוצ' בכר, 42.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים