ש"נ, — כמו רְגִילוּת, תכונת מי שהוא רגיל בדבר, ואמר המשורר: וכל מעלות טובות בהרגל לאיש נקטת וצדקו באמרם כי בטבע רגילתו (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 3).