°, ש"נ, — תכונת מי שהוא רָגִיל ונוהג בדבר, מנהג: ובל יראה, לשון רגילות ותמידות, לא ראה, לא חשב, כמו ככה יעשה איוב (רש"י, ישע' כו י). אפילו כשמכספת (הכרבלת) יש בה שורות שורות אדומות מאד כרגילותה (הוא, סנה' קה:, ד"ה סוריקי). אומר ר"ת דאין רגילות להניח החפץ בפחות מד' (תוס' שבת ד., ד"ה והא). ויש לומר דאין רגילות כ"כ לחפש בבתים (שם שם כא: ד"ה ובשעת). ועוד דרגילות להטביל מאורתא (שם חגי' כא., ד"ה האונן). והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, שתהיה רגילות לשונו תמיד מביאה לידי זכרון הלב (ר"י א"ת חו"ה, היחוד א). ענין הרגילות ידוע בדברי רז"ל שהוא כעין המנהג (רד"ק, סה"ש, רגל). על פי הרגילות (ר"י חריזי, מו"נ א כח). הרגילות1 על כל דבר שלטון (מוסרי הפילוסופים ב ב). ויתכן שכל זה רגילות להודיע ענין הקמתו (רמב"ן, שמות מ ב). כי אותם אשר ראשותם סכלית וכו' איפשר כל אחד מהם להגיע אל כוונתו וכו' בכח הנסיוני אשר יגיע לו ברגילות סוג הפעלים אשר יגיע בהם אל חפצו וכוונתו (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ט, 58). לפי שרגילות הוא שאדם מכה את עבדו ופעמים שהוא הורגו (חזקוני, שמות כא יא). ולפי שרגילותו של עבד להיות מצוי בין בהמות לשמרן (הוא, שם שם לב). כנגד שלשה פנים דבר על התורה כפי רגילותם להמצא בהשלמת כל דבר (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי מא א). ואני הנה הייתי אצלו אמון ואף על פי כן ואהיה שעשועים יום יום שהרגילות תמידי לא היסב לגרע השעשוע (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). — ובמשמ' נסיון ובקיאות: הרופא יהיה רופא שלם בשתי כחות, האחד הכח על הכללים והסדרים אשר לאדם מספרי הרפואה והשני הכח אשר יגיע לו באורך רגילותו למעשה הרפואה בחליים והחנוך בהם (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ט, 57). — ואמר המשורר: שים מליצתך בנויה לפי חכמה ולא על פי רגילות (עמנואל, צבי חן, מחברת ח, ברודי, ריד).