* 1, ת"ז, — רָגִיל אצל פלוני וכדו', קשור אצלו, נלוה ומצוי אצלו תמיד או תדיר, בא אליו תדיר:  gowöhnt an; accoutumé à; accustomed to, הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו (ביצה ג ח). — ורגיל בדבר, במאכל וכדו', רגיל לעשות דבר, נוהג בו, נוהג לעשותו: gewohnt; habitué; used, התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותם וכו' בשביל שיהיו רגילין במצות (יומא ח ד). וסעודות גדולות עושין להם (לעדים) בשביל שיהו רגילין לבוא (ר"ה ב ה). כל העצים כשרין למערכת וכו' אבל באלו רגילי במורביות של תאנה וכו' (תמיד ב ג).  מצא בחנות עד מקום שדרך בני אדם רגילין ליכנס הרי אלו שלו (תוספת' ב"מ ב יד). אין מעברין את השנה לא שביעית ולא מוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר, ערב שביעית (שם סנה' ב ט). אם היתה רגילה ליכנס במבוי אחד, אותו מבוי בחזקת טמאה (שם טהר' ו י). ולא שהיה ברוך רגיל לדבר בפני ירמיה אלא מפני צורך השעה (ספרי במד' צט). וראיתם אותו, כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו וכו' מה אנן קיימין, אם ברגיל אפילו רחיק כמן חכים ליה, ואם בשאינו רגיל אפילו קרוב ליה לא חכים ליה, אלא כן אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל (ירוש' ברכ' א ה). מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום (שם שם ב ג). כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו (רבין בר רב אדא, בשם רבי יצחק, בבלי שם ו:).  כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום (רב הונא, שם שם). הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו (רב נחמן בר יצחק, שם כט:). הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו וכו' הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו (רב מרי בשם ר' יוחנן, שם מ.). הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים (רב חייא בר אשי בשם רב, שם שם). הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב (ר' חמא ברבי חנינא, שם שם). אספרגוס יפה ללב וכו' והרגיל בו יפה לכל גופו (שם קו.). מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו וכו' אמרו לו אל תהי רגיל לעשות כן (יומא נג:). כיצד משנה (אדם באכילתו בערב תשעה באב) אם היה רגיל לאכול ב' תבשילין יאכל מין אחד (ר' יהודה, תענ' ל.). רגילה נותנין לה כוס אחד, שאינה רגילה נותנין לה שני כוסות (כתוב' סה.). אל תהי רגיל בנדרים (נדר' כ.). מניין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום (ב"מ עה:). ויקח יהושע את עכן וכו' וכל ישראל עמו לראות בדינו כדי שלא יהיו רגילים לעשות (מד"ר במד' כג). מרודך בלאדן עובד לחמה היה והיה רגיל לאכל בשש שעות (שם אסתר פרשתא ג, רב פתח). מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים וכו' קרא לאשתו אמר לה בשביל שבני אדם רגילין לבוא אצלי להראות את נגעיהם בואי ואני אלמדך שתהא רואה את הנגעים (תנחו' תזריע ח). — ודבר רגיל, מקום רגיל, משנה רגילה שבני אדם רגילים בהם: בית שיש לו שני פתחים נותן (מזוזה) ברגיל, היו שניהן רגילין נותן בחזית (ירוש' מגי' ד יב), חצר שבין  שני מבואות וכו' היתה באחד רגילה ובאחד אינה רגילה, זה שרגילה בו אסור וזה שאינה רגילה בו מותר (שמואל, ערוב' מט.). ובמשמ' מי שקנה לו נסיון בדבר ובקי בו לעשותו כראוי, אף בלי השלמה ;geübt; verse -ed ומעבירין לפניו פרים ןאילים וכבשים כדי שיהיה מכיר ורגיל בעבודה (יומא א ג). אם רגיל לקרות קורא (שם שם ו). עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל (תענ' ב ב). הרגיל אומר הבדלות הרבה (במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב) ושאינו רגיל אומר אחת או שתיים (תוספת' ברכ' ו ז). ושפל ברך ונוח תשחור' ורגיל בחכמה ורגיל באגד' (ירוש' תענ' ב ב). רגיל צריך לקרותה (את המגילה) בלילה ולשנותה ביום (ר' חנינה, שם מגי' ב ג). אפילו רגיל תורה כעזרה לא יהא הוגה מפיו וקורא (רבי זעורה בשם רב חננאל, שם שם ד א). בגליל על ידי שרגילין2 בחרם עכן את אמר אסור וביהודה על שאינן רגילין בחרם עכן את אמר מותר (רבי יוסי בשם רבי הילא, שם נדר' ב ד). אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה (ר' גמליאל, ברכ' ד:). כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח, למה מנו חכמים את אלה, כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן (פסח' מג.). אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל, איזהו רגיל, רבי יהודה אומר מטופל ואין לו וכו' (תענ' טז.). טוב מי ששונה שני סדרים ורגיל בהם ממי ששונה הלכות ואינו רגיל בהם (ר' יצחק, מד"ר ויקר' ג). — ורגיל בפי האדם, שגור על פיו: אשר אני נותן לפניכם היום וכו' יהו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם אותם (ספרי דבר' נח). —  ועל אצבע האדם: הואיל ונאמרו אצבעות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא ימנית אף פורטני כל אצבעות שבתורה שלא יהו אלא ימנית, המיומנת שבימין, הרגילה3 שבאצבעות (ספרי במד' קכג). — ובסהמ"א: שרגילין העולם לומר איני אומר כנגדך הרעה שהוקרה לי (ערוך ערך קבל). נביא לכהנים אל לשכות, כי שם היו רגילים (רש"י, נחמ' י לח ). שהמקום שהוא שם רגיל בדריסת בני אדם (הוא, ב"מ כב:). מקום שאין בו רגיל לירד לפני התיבה אלא אחד (סדור רש"י, בובר, נג). וקבל תפלתי כתפלת זקן ורגיל (הנני העני, תחנה לשליח צבור קדם התפלה לר"ה ויו"כ). —  °ובהשאלה על דברים שאין בהם רוח חיים במשמ' שכיח, נהוג, צמח, פעל רגיל וכדו', gewöhnlich, üblich; commun; common, regular: והתגדלם בטובות האלהים העודפות והתגלגלם בהם עד ששבו אצלם רגילות וידועות (ר"י א"ת חו"ה, הבחינה, פתיח'). — °ובסמ' רגיל המרד וכדו': למלך הגדול הזה מדינה אחת במלכותו שהיא מדינה סוררת ואנשים עזים רגילי המרדים אנשי דמים ומרמה (הלל מוירונה, תגמולי הנפש, כג:). — °ועם כ היחס, כָּרָגִיל, כנהוג, נוהג בדבור ובספרות.