* 1, ש"ז, — נהר של אש שבשמים: כיון שעבר (משה רבנו) פגע בו ריגיון נהר של אש שגחליו שורפים את המלאכים ושורפים בני אדם2 וכו' ושוב מלאך אחד שנוטל אודות של ברזל ועליהם גחלי ריגיון ומעמידם כנגד המלכים ונגד נגידים כדי שתפול אימתם בעולם (פסיק' רב', מתן תורה, איש-שלום, צז-צז:). — ובסהמ"א: משבח ושירה של יום ויום, מגילה ורינה של עתים ועתים ומהגיון היוצא מפי קדושים ומריגיון המתגבר מפי משרתים הרי אש וגבעות להבה נצברות ונגנזות נתיבות (ס"א נתונות) בכל יום (היכלות רבתי ב ה, ביהמ"ד ילינק ג, 84). למי שהוא ראוי להסתכל במלך וכסא בהדרו ביופיו וחיות הקודש בכרובי גבורה ובאופני שכינה בבזק מבוהל בחשמל נורא ברגיון שמוקף סביב לכסא בגשרין ובשלהביות שמתגברות ועולות בין גשר לגשר (שם יג א, שם שם, 93). אני ראיתי רגיון נהר של אש שיוצא מלפני הקב"ה מתחת כסא הכבוד והוא עשוי מזיעת ד' חיות שסובלות הכסא ומזיעין אש מאימתו של הקדוש ב"ה ועליו מפורש נהר דינור נגיד ונפיק קדמוחי (הגדת שמע ישראל, שם ה, 165). והתעוררות עליון זה מתעורר ג"כ בכל יום שהם בזמן ג' תפילותינו שמאותו התעוררות שלנו מתעורר התעוררות העליון שהוא זהיו"ן, רגיו"ן, הגיו"ן הנז' בפ' היכלת דר' ישמעאל (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, קעא:). — ואמר הפיטן: טבולי רגיון ינצחוך נגונים, טפסרי ערבות  ישוררוך רננים (ר' אברהם, אעירה שחר, מחז' איטל' ב, יב:). המוני לגיון, קובעים הגיון, טובלים ברגיון (יהודה, אפאר לאלהי מערכה, יוצ' שבת חוה"מ סכות). רגיון הנהר מאד חש ויומהר למלך מלכי המלכים בו להטהר (אמתי ברבי שפטיה, אראלים ומלאכים, אופן לשמ"ע). דהרים וטובלים בנהר רגיון, לסלסל להלל בטוהר לאל עליון (אופני הוד, קונט' הפיוטים 18) . לא שום מלאכה בו, אש גם בלי הבעיר, כי הן ברק חרבו, רגיון אשר יסעיר (תבל בחכמתו, כנף רננים, כו:).