*, ש"נ, — משה הרודף אחר אדם או בעל חיים, Verfolgung; persecution: רדף שלש רדיפות זו אחר זו אפילו ביום אחד הרי זה מועד (תוספת' ב"ק ב ב). בקש שלום ורדפהו, בקשהו במקומך ורדפהו במקום אחר, אמר ר' טביומא, נאמר רדיפה רדיפה, מה רדיפה שנאמר להלן כבוד בעולם הזה וחיים בעולם הבא [אף רדיפה האמור כאן כבוד בעולם הזה וחיים לעולם הבא] (ירוש' פאה א א). שור שהוא מועד למינו וכו' ר' יוסי בן חנינ' אמר בשרדף שלש רדיפות והן משערין שיש ברדיפתו נגיח' (שם ב"ק ד ב). היה בכור רדפו וכו' א"ר פפא לא שנו אלא שבעטו בשעת רדיפה אבל לאחר רדיפה לא (בכורות לה.). — ובסהמ"א: ולדעת המוסר אשר בדברים המדיניים וזה יהיה בעזיבת המדות המגונות וברדיפה במדות המשובחות (רלב"ג, משלי א ג). הרדיפה בכל מקום והדליקה רק במקום עלייה (שד"ל, בית האוצר, 199). — ואמר הפיטן: בוטחיך הצל נסו בצלך להחסות, רדיפתם בקש עליך הדבר לעשות (אליה בר שמעיה, אקרא בשמך, סליח' יום ז). — °ובמשמ' מָשאלת כלפי דברים שאין בהם רוח חיים הבאים זה אחר זה, רדיפת הטעמים: דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינם רודפים זה אחר זה, אילו שיש בהם רדיפה, רביע וזרקא וכו' (שער טעמי ג' ספרים לר"י בן בלעם). הלאטיני מפני שאין להם טעמים המורים קריאת הדברים הכתובים בספריהם או ברדיפה או במנוחה שמועילים מאד להודיע לאחרים על דרך נכון מה שהיה מסור ללבבם (שלטי הגבורים, לשונות העמים, ח:). חלקי הזמרה המלאכותית הם שלשה היינו הספור דברים שקראו הפלוסוף הזה אוראציאוני הסדר או משפט מדת הזמן בהשקט ובמנוחה או ברדיפה מהירה ותכופה בקולי הזמרה שקראו רִיטְמוֹ (שם פרק ד). הנגוד הנמצא בב' השיטות האלו ביחס אל הרדיפה וכו' שאותו הטעם שהוא מתרדף בהשטה הטברנית הוא בלתי מתרדף בהשטה הבבלית וכו' ובהיפך הרביע המנוע מן הרדיפה אצל הטברניים מתרדף הוא אצל הבבליים וכו' והנה בכל אלו הפסוקים ששינוי טעמיהם לא צמח אלא מחלוף הרדיפה ולא מחלוף הנתוח, היו בעלי ב' השיטות מסכימים יחד בפשטי המקראות וכו' (שמחה פינסקר, מבוא אל הנקוד האשורי, 33-32). — ורדיפת התנועות: כי (הלשון) העברית קשה לה רדיפת שלש תנועות אלא בפגישת הכפל כמו שררך (ר"י א"ת, כוזרי ב פ). — °ובתורת הלשון, תכונת המלים הנרדפות, הדומות זו לזו בהוראתן: ההיות שהוא בערבית אלהֻויה יאמר ברדיפה על הענינים ישולח עליהם שֵם הנמצא (מה שאחר הטבע לאבן רשד, כ"י, על פי קלצקין). בזכרך מלים נרדפים אם רדיפה אמתית או בלתי אמתית (שלמה דפיירי, הקד' אמרי נואש, כ"י בריט' מוז'). — °ובהגיון, מסקנת ההקש: וכל אחד משני המשפטים אז יקרא הקדמה, והמשפט השלישי המתחייב מחבור שתי ההקדמות יקרא תולדה, ויקרא גם כן הרדיפה (ר"מ א"ת, מלות ההגיון ו). כל משפט הוא שני חלקים כמו שבארנו נשוא ונושא וכו' החלק המשותף לשני המשפטים נקראהו גבול אמצעי, החלקים הנבדלים נקראים הקצוות וחבור שניהם התולדה או הרדיפה (שם שם). — °על דרך רדיפה, על דרך העברה: יש לתמוה לדברי המבהיל1 אשר אמר כי בכל מקום אשר אמרו חכמין חל להיות כך וכך הוא ע"ד רדיפה, ר"ל אלו היה נופל, לא שיפול באמת (ר"א הקראי, גן עדן, ענין קדוש החדש ה, ו:).