ב. רְדִיד

°, ש"ז, — פח מְרֻקָּע, Metallplatte; lame de métal; plate (of metal): יביאו רדיד1 של ברזל ויחודו אותו משני ראשון ומכפלין אותו לצד אחד ושמו מספרת (פרוש הגאו', כלים יג א).



1 [אך אולי אין כאן אלא ט"ס במק' רִדּוּד, וצ"ע.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים