רְהוּת

° 1, ש"נ, — תכונת הרוהה והמפחד, פחד, יראה, Furcht; pear; fear: והכניעה נחלקת לשני חלקים, האחד כניעת רהות ויחול והכרח וחזקה, והשני כניעת חובה ודין לגדל ולרומם למי שנכנעין לו (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ג). שהעבודה שתהיה מהערת התורה אפשר וכו' שתהיה כונתו לחנופה ולשבח בני אדם וכבודם בעבורה כי שרשה מוסד על התוחלת והרהות, אך העבודה שהיא מצד הערת השכל לא תהיה כי אם מיוחדת לשם שמים וכו' כי אינה מיוסדת על תוחלת ועל רהות (שם שם). העבודה שהיא מהערת התורה לא תהיה אלא אחר היחול בגמול והרהות בעונש (שם שם). כי העבודה שהיא מן התורה כמבוא אל העבודה אשר היא מן השכל וכו' ומה שהיא ממציאה ומצמחת במה שיתקיים בלבבות מעבודת האלהים לשמו לא ליחול ולא לרהות (שם שם). כי ההערה התוריה היא הקדמה ומבוא אל הערת השכל וראיה עליו בעבור צורך האדם בנערותו אל חנוך והנהגה וכו' ועל כן נוסדו התורות על קטבי היחול והרהות  (שם שם). רהב, רהות ואמוץ בו (ישראל משה חזן, שארית הנחלה רנג).



1 [על משקל זְנוּת מן זָנָה וכדו'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים