א. רִהוּט
°, ש"ז, — תכונת הדבר הרהוט והשגור, Geläufigkeit; routine; fluency: כגון צריך לכתוב טי"ת ומדי רהוטו לא הדביק בו (קו לקו ונקרא כאילו פו) (ר"ח, שבת קה.). שצריך לנענע שדרה ועלין כדי להשמע קולם שזהו השיר והרינון של העצים שכן הו' משמעות ריהוט לשון הפסוק שהעצים ירננו (הלבוש או"ח תרנא ט)