רהון
*, מלה מסֻפקה: חמן צווחין לפעלה טבא עמדה וצווחין לרהון (נ"א לרחוץ1) של מימי רגלים עמידה (ירוש' שבת ט א; ומעין זה ירוש' ע"ז ג ח).
1 [רק כך נכון. בטעות גמורה מצאו כאן בנוסחה המשֻבשת רחון או הרהון שם של כלי, ואף נסו למצא למלה כזאת גזירה מרומ' או יונ'. למעשה אין כאן (כנרמז בהערה לערך ב. קָרָה אלא כנוי של גנאי גס ל"עמידה" במשמ' טבילה לשם המרת הדת, כרִחוּץ במים מטֻנפים. ועי' רִחוּץ.]