רְהוּטָה

°, ש"נ, —  כמו רְהוּט, רְהֵט1, נוהג בספרי תפלה ודיואנים אל מי מגואלי, אשמורה יום  ב סליח' אויניון; אל נגלה, שם; דיואן ר"י הלוי ג, 97.  עוד חברתי לשבת רהוטה זו וכללתי בה כל מעשה בראשית על סדר הפסוקים לנועם טורקי (מנחם מלונזנו, שתי הידות, אחיה ואספר).



1 [עי' רְהֵיט, הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים