1 ש"ז, מ"ר רְהָטִים, — שֹׁקֶת מים, קורה של אבן או עץ קעורה שמשקים בה את הבהמה, Tränkrinne; abreuvoir; watering box: ויצג את המקלות אשר פצל בָּרְהָטִים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות (בראש' ל לח). והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן בָּרְהָטִים ליחמנה במקלות (שם שם מא). ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הָרְהָטִים להשקות צאן אביהן (שמות ב יו). — ובתו"מ: מלך אסור ברהטים, שאסר הקב"ה עצמו בשבועה שהוא משרה שכינתו בתוך רהטין של יעקב אבינו (מד"ר ויקר' לא). מלך אסור ברהטים, זה משה וכו' שגזר הקב"ה עליו שלא יכנס לארץ ישראל, בשביל מי, בשביל רהטים של מי מריבה (רבי ברכיה, שם שם). — ובסהמ"א: המטהרת שבמרחץ, פי' הוא ענין רהטים ובלעז נקרא סולי"ו (ערוך ערך טהר). המטהרת שבמרחץ, שקתות המים העשויות במרחץ מכל צדדין ונמשכין בהם מים צוננין ברהטים (ר"ש, מקו' ו יא). בהיות הרהטים אסורים מלהוריד מים לכבות אש הדין אתה מתירם (הקנה, כוונת התפלה, לב:). שים עינך על שרשים אלה וכו' הם ישאבו יחדיו וכו' את כל הלח המכלכלם וכו' תוך רהטי גזעם אותו יוליכו (רמח"ל, לישרים תהלה, ענין א, מחקר). — ובהשאלה לצנורות הדם: מיני גידים הדופקים יוליכו ברהטיהם את הדם מתוך חדר השמאל אשר בלב בתוך שאר חלקי הגוף (לינדא, ראשית למודים א ט, מב.). — ואר המשורר: כגפרית בערה נשמתם בהם להטה וברהטי עורקיהם נחלי אש זרמו (יל"ג, מלחמות דוד בפלשתים ב, כל שיריו ג, 39). ויקפא דמה תוך רהטי עורקיה ושמורות עיניה אחז צלמות (הוא, אהבת דוד ומיכל יב, שם, 110). — מ"י °רַהַט: נעוא הוא כמו רהט ליין (רה"ג, תשו' הגאו' הרכבי מז). אמבטי, הוא רהט המרחץ (פרוש המשניות לרמב"ם מקו' ו י). והכבד לדם שוקת ורהט (בתי הנפש והלחשים ד, כ"י פריז).