1, יִרְזְמוּן, — רזמו העינים, תששו וחלשו, schwach werden; s'affaiblir; to weaken: מה יקחך לבך ומה יִרְזְמוּן עיניך (איוב יה יב). — ובסהמ"א במשמ' רמז, andeuten; indiquer; to indicate: בעיניה תרזם (החכמה) עלי לב היא מדברת (אסף ג כא). כי גם בארץ ציה וצחיחה וכו' גם שם ירזמון עליהם הרחבים והארוכים מחסה ומסתור להיעפים במדבר (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, אפריקא בכלל, ד.). — ואמר הפיטן: כי קיהה קילקל קילל קודש, כי רמות רמז רעות רזם (ינאי, כי אמר, קרוב' ויקר', זולאי, קלד). הירזמון2 עפעפים או יערימון מעים לפני אשר שם אזנים לקשוב וניב לשפתים (יקר אדון, קונטרס הפיוטים, 6). ירהיבוני עיניך יפה בעת ירזמון רבים חללים יפילון ובחצים ילחמון (ר"י נגארה, ירהיבוני עיניך, עולת תמיד, פזמ', רה).