רָזַן

°, קל לא נמצא.

הִתפּוֹ', °הִתְרוֹזֵן, — עשה את עצמו כרֹזֵן (?) ואמר המשורר: טמא לבב אטום אזן ומתרוזן1 ולא יקשיב ולא יאזן (ר"ש שבזי, יקול, שירי תימן, 194).



1 [כך אידלזון, לפי הכתיב המֻקים גם בכתבי יד, אך לפי הענין אפשר שהכונה ומתריזין או: ומתריזן, מן תרז.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים