רזן – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

רזן

1 [משמ' השרש היא כִּבֵד, ומכאן נכבד ויקר, וכן בערב' רַזַנַ رزن היה כבד, בלשון מַהִרַה רַזִין, כָּבֵד, וכדו'.]

ערכים קשורים