1, מ"ר רֹזְנִים, רוֹזְנִים, — נכבד, שר, קצין, Würdernträger, Fürst; dignitaire, prince; dignitary, prince: שמעו מלכים האזינו רֹזְנִים (שפט' ה ג). הנותנים רוֹזְנִים לאין שפטי ארץ כתהו עשה (ישע' מ כג). והוא במלכים יתקלס וְרֹזְנִים משחק לו (חבק' א י). יתיצבו מלכי ארץ וְרוֹזְנִים נוסדו יחד (תהל' ב ב). בי מלכים ימלכו וְרֹזְנִים יחקקו צדק (משלי ח יה). אל למלכים שתו יין וּלְרוֹזְנִים או שכר (שם לא ד). ואם מלך במלכם ורזן ברזנם אם אדם אש אדם שם אש ימח שם אזתוד בשער ז (כתבת אזתוד מקרא טפה בקיליקיה, ג, 14-12). — ואמר בן סירא: שרי גוים במזמתם ורוזנים במחקרותם (ב"ס גני' מד ד). — ובתו"מ: ולרוזנים אי שכר וכו' מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו ישתה יין וישתכר (סנה' ע:). ולרוזנים אי שכר וכ' שני רוזנים (בני אהרן) היו לי ולא מתו אלא מפני היין (מד"ר ויקר' יב). — ובסהמ"א, גם במשמ' עשיר ונדיב: ע"ד החובות אשר חייבים האלופים הרוזנים וקצינים מנהיגי מדינות ליטא יצ"ו (פנקס ליטא, האסיף תרנ"ד, 156). וראיתי אני אחרי ראי אופן אחר טוב אף נעים בו אמציא לכם רוזני נחמה כפולה ומכופלת (אגרת אברהם היכיני, REJ XXVI, 223.). עתה שימו על לב אתם הנעימים רוזני כמה יש לכם להנחם על המנוח אביכם (שם שם). — ואמר הפיטן: רוזנם ברכו כשולחו ביום שמיני (ינאי?, אז מיוצרו, קדושתא לשמיני עצרת, זולאי, שפה). שמור לפי מלים, הט הקשב קובלים, טרוד נוף בהולים, יחיל רוזני בעלים (שלמה הבבלי, אין צור, זולת שבת א חנכה). — ואמר המשורר: כבר אבד בנו עבאס וריעיו ומודעיו לאל הלל יחודש והרוזן אשר נוסד בסודו יחובט חיש כמו קצח ויודש (ר"ש הנגיד, כבר אבד, בן תהלים לא, ששון, כו; הברמן א, 28). כפר ברית מלכי אדמה עם שאול גם מחשבות הרזנים חפרו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי, 13). מאור עולם יסוד אדני מכוניו ועמודי מרומים בו נכונים אשר כל רוזנים אליו מיחלים ולדברו מקוים כל סגנים (הוא, ואת יונה, שעה"ש 37). ותשיג רוזני היום כמו כן מחוסרים בדעתם ושונים (הוא, עטה הוד, דוקס ט, 15).
1 [למעשה אין רֹזֵן במ"י בנקוד במקרא' ובמקומו בא רָזוֹן במ"י, רֹזְנִים, רוֹזְנִים במ"ר, בשנוי המשקל, כדגמת בֵּן–בָּנִים, חֶרֶט–חֲרִיטִים וכדומה.]