1, ש"ז, — כמו רֹזֵן, שר, קצין: ברב עם הדרת מלך ובאפס לאום מחתת רָזוֹן (משלי יד כח). — ואמר המשורר: זכר נעורים ישלח חולש לבי ורזון, שוו בבכיי עליהם עשיר ואיש רש ורזון (רמב"ע, תרשיש ה, 50).