* 1, ש"ז, — רִיס העין, עפעף העין, שערות היוצאות בקצות דלתות העור המכסות את העין כעין נוצה, ואף גבת העין, Augenbraue, Wimper; cil, sourcil; eyelash, brow: ריס של עין שנקב שנפגם שנסדק (בכורות ו ב). שתי בהרות וכו' בשפתו העליונה בשפתו התחתונה בשתי אצבעותיו בשני ריסי עיניו אף על פי שמדובקין זה לזה והם נראין כא' טהור (נגע' ח ו). הרוצה לעמץ עיניו של מת נופח לו יין בחוטמו ונותן לו שמן בין ריסי עיניו (ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' שבת יז יט). ריסי עיניו אין צריך לגלח (ר' יוסי הגלילי, שם נגע' ח ד). היו בו שתי שערות בריסי עיניו מלמטה ונקבן והוציאן בריסי עיניו מלמעלה (שם מקוא' ז י). חרוץ, ריס של עיניו שניקב שנפגם ושנסדק, שפתו שנקבה ושנפגמו ושנסדקו וכו' (ספרא ויס, אמור פרשה ז). מבין ריסי עינך2 ניכר שבן אלמנה אתה (ר' יהושע, קידוש' לא.). והיתה (לאה) בוכה עד שנשרו ריסי עיניה (רב, ב"ב קכג.). ובכה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו (סנה' קד:). בתחלה מוצקין שמן על ראשו ואח"כ נותנין לו שמן בין ריסי עיניו (הור' יב.). ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין (בכורות מג:). שריסי עיניו (של יעקב) כבדו מזוקן והיו דבוקים זה לזה (פסיק' רב', ביום השמיני, יב.). — ובסהמ"א אף במשמ' כסוי העור שעל העין, Augenlid; paupière; eyelid: סוגר ופותח ריסי עיניו להכניס הכחול (רש"י ביצ' כב., ד"ה עמיץ).  מי שאין לו שער כלל בריסי עיניו (רמב"ם, ביאת המקדש ח ה). מי שמקבץ ריסי עיניו ועוצמן מעט בשעה שרואה אור (שם שם ו). החולי הנקרא ברדה הוא ריטבות עבה בריסי העינים שהוא נקפה ויהיה קשה כאבן והוא דומה אל הברד כשהוא עגול (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). בכנים המתילדים בשער ריסי העין (שם). ונשירת ריסי העינים (שם). — °ריסי המֹח, רסיסי המח הדקים, ואמר המליץ: מושגים אלה שונים הם בדעתו של כל אדם לפי שנוי סדר ריסי מחו ודקין שבחכו (אגרות יל"ג א קלה).